שיטות האיחוי הקיימות:– תפרים וסיכות הן פעולות פולשניות ומכאיבות הפוגעות ברקמה הסובבת ועלולות לגרור סיבוכים שונים. החלופה המתבקשת, דבק ביולוגי, נחקרת כבר שנים רבות, אולם הפתרונות הקיימים מאופיינים בחסרונות רבים ובהם ייצור לא מדויק, אי התאמה ביולוגית ומגבלות הידבקות בסביבה רטובה.

את הדבק פיתח ד"ר פרח, ראש המעבדה לפולימרים פונקציונליים רפואיים מתקדמים וטכנולוגיות חכמות למתן תרופות, עם הדוקטורנט קיי וו. זהו דבק ביולוגי (bioadhesive) בשם PTLA. הוא פותח בהשראת הטבע בהתבוננות בשאלה המדעית איך רכיכות נצמדות למשטחים רטובים ומציג שורה של יתרונות פונקציונלים משמעותיים:

• ייצור מדויק באמצעות הדפסת תלת-ממד
• הדבקה מהירה – כ-5 שניות
• הדבקה חזקה של רקמות ביולוגיות רטובות
• התכלות ביולוגית – החומר מתכלה בגוף ללא נזק
• עמידה בתנאים סביבתיים קיצוניים (לחץ, קור, רטיבות של נוזלי גוף ועוד)
• עמידות לזיהומים – מניעת התפתחות פתוגנים
• חיי מדף ארוכים – הדבק מיוצר ונשמר כאבקה יבשה עד השימוש, מה שמאפשר לשמור אותו גם בתנאי קרב או באזורים המרוחקים מבתי חולים ומרפאות

ניסויים שנערכו בחיות מודל מראים כי הדבק החדש אכן אפקטיבי בסגירת הפצע, בריפוי הרקמה ובמניעת דימום. לדברי ד'ר שאדי פרח: 'אנחנו מאמינים שאת הדבק הזה אפשר יהיה להטמיע ביישומים שונים כגון תחבושות חכמות, פלסטר ביולוגי, הובלת תרופות, עצירת דימומים ועוד, וכך לחסוך את הכאב הכרוך בשימוש בתפרים ובסיכות ולהאיץ את תהליך הריפוי ויכולת ריפוי עצמי/ג'ל אדפטיבית. לכן הם יכולים לשמש ביו-סרטים, ביו-חבישות, ביו-אטמים, ביו-נשאים לתרופות וכו', ולעורר השראה לעיצוב ביו-דבקים של הדור הבא.


(דורון שחם דוברת הטכניון)