בחולים במחלות ריאה ומעי, סוכרת, מחלות דלקתיות, אונקולוגיות ומחלות כרוניות אחרות, הטיפול הרפואי מתמקד במחלה עצמה, ולרוב הסיכון לעצם נשכח ולא נבדק.


פעמים רבות, השבר הראשון בשורש כף היד, בצוואר הירך, או בחוליות עמוד השדרה מגיע בהפתעה, כי לא נעשו בדיקות מקדימות לאבחון מצב העצם. אחד האתגרים הפחות מדוברים ברפואה הוא: פגיעה בעצם במהלך מחלות כרוניות, ובו יעסוק הכנס השנתי של עיל"א העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם ב-11 בנובמבר.


מחלה שקטה, מחיר יקר וכואב

כל אישה שלישית וכל גבר חמישי מעל גיל 50, לוקים באוסטיאופורוזיס מחלה המאופיינת בירידה במסת העצם ובעלייה בסיכון לשברים. לפי 'מכבי שירותי בריאות', מדובר בכחצי מיליון חולים בארץ.

המחלה אינה מלווה בכאב או בסימנים מוקדמים, ולעיתים מתגלה רק לאחר שבר שנגרם מחבלה קלה או אפילו ללא חבלה. נפילה במטבח או התכופפות להרים חפץ, עלולות להסתיים בשבר, שלעיתים ניתן היה למנוע. השברים האופייניים מתרחשים בשורש כף היד, בצוואר הירך ובחוליות עמוד השדרה.


הגיל אינו גורם הסיכון היחיד. סוכרת, מחלות דלקתיות וראומטולוגיות, מחלות ריאה ומעי, אי-ספיקת כליות וסרטן, וטיפולים תרופתיים במחלות אלה ואחרות, עלולים לפגוע בעצם. במקרים רבים, תשומת הלב הרפואית מתמקדת במחלה עצמה, בהחלמה מסרטן או בצמצום התלקחויות של קרוהן ו-,COPD בעוד הסיכון לעצם נדחק לשוליים.


שבר בצוואר הירך הוא הגורם השביעי לתמותה בקרב קשישים, וגורם שני לנכות בקרב בני 65 ומעלה (אחרי שבץ מוחי). מחקר שבוצע לפני כמעט עשור (ב- 2017), עבור עמותת עיל"א התמקד בשבר בצוואר ה

ירך, שלו ההשלכות הבריאותיות והכלכליות החמורות ביותר. נתוני העבר ממחישים את חומרת הבעיה ואת הצורך במסד נתונים לאומי מעודכן:
- בשנה נרשמים בישראל קרוב ל- 9,000 אשפוזים בעקבות שברי צוואר ירך.

כלל העלויות הישירות והעקיפות, עקב שברים אלה, הוערכו לפני כעשור בכ-2 מיליארד ש"ח בשנה. לא חל מאז שינוי מהותי בהיקפי תחלואת האוסטיאופורוזיס.

- חלק ניכר מהחולים ששברו את צוואר הירך, מועדים לשבר נוסף, שניוני.

תת אבחון בישראל

לדברי פרופ' פנינה רוטמן-פיקלני, ממרכז רפואי מאיר ואוניברסיטת תל אביב, יו"ר עילא: "אוסטיאופורוזיס היא מחלה שקטה, הסובלת מתת-אבחון ומתת-טיפול. לרוב השבר הראשון הוא שמוביל לגילוי המחלה, אף שניתן היה לזהות את הסיכון מוקדם יותר. זה מתסכל, משום שבדיקת צפיפות העצם כלולה בסל הבריאות מעל גיל 60, אך פעמים רבות אינה מבוצעת במועד. שני הגורמים המרכזיים לתת-האבחון הם: מודעות נמוכה לחשיבות הבדיקה, והעובדה שאינה נכללת במדדי האיכות של משרד הבריאות. מצד אחד, מדדי האיכות קובעים ובצדק, כי ניתוח לשבר בצוואר הירך צריך להתבצע בתוך 48 שעות, ומאז הכנסתם כמדד - חל שיפור בזמני הניתוח; מצד שני, אין התייחסות משלימה למניעת השבר מלכתחילה."


פרופ' מרב פרנקל, מסורוקה ומאוניברסיטת בן-גוריון, נשיאת האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה מוסיפה: "גם לאחר שנגרם שבר, פעמים רבות לא בודקים מה גרם לו, אלא מסתפקים בתיקון השבר, בלי להתמקד במניעת השבר הבא. גורם נוסף הפוגע בטיפול הוא חשש, שאינו תמיד מבוסס, מתופעות לוואי של תרופות לאוסטיאופורוזיס. גם מידע שגוי ברשתות החברתיות וחוסר ידע, גורמים לחלק מהמטופלים להימנע מטיפול, וזו טעות מרה. תרופות לסוכרת, למחלות בלוטת התריס, למחלות ריאה ולסרטן - חיוניות לטיפול במחלה, אך חלקן משפיעות גם על בריאות העצם. חשוב להביא בחשבון את הסיכון לעצם כחלק מהטיפול הכולל בכל חולה."

מחלה מסכנת חיים

ד"ר רקפת בכרך, רופאת משפחה, לשעבר יו"ר עילא: "זו מחלה שעלולה לסכן חיים. שברים אוסטיאופורוטיים גורמים לכאבים עזים, להגבלת התנועה, לנכות, לפגיעה באיכות החיים ואף למוות. בעיניי זו משימה לאומית: להגביר את המודעות לשמירה על בריאות העצם מגיל צעיר, לעודד צריכה מספקת של סידן וויטמין D ופעילות גופנית, ולהימנע מהרגלים מזיקים כמו: עישון, צריכת אלכוהול מופרזת, תת משקל ותזונה לקויה. במקביל, חשוב לעודד חולים במחלות כרוניות לשוחח באופן יזום עם רופאי המשפחה והרופאים המטפלים על בריאות העצם, ולוודא שהסיכון נבדק ומקבל מענה."


"המסקנה ברורה: טיפול מניעתי יחסוך עלויות רבות, ובעיקר סבל לחולים ולבני משפחותיהם. גם לשיקום תפקיד מרכזי: זהו שלב שבו עדיין אפשר להחזיר את המטופל למצב שאינו סיעודי, או לצמצם ככל האפשר את מידת תלותו, לטובת איכות חייו וחיסכון למדינה".

(פנינה שלו)