מבהירה ד'ר לחובר-רוט: 'הטיפול המיידי והחשוב הוא מזרק אדרנלין, אפיפן, שיכול להציל חיים ולמנוע את המשך התפשטות התגובה של הגוף לאלרגן. יש להזריק במהירות ובסמיכות לאירוע, כדי שהתרופה תפעל יותר ביעילות', מי שאינו מחוסן או מטופל, אך ידוע שהוא אלרגי, חייב להחזיק עליו מזרק אפיפן לכל תרחיש'
 |
| ד'ר עידית לחובר רוט. צילום: הקריה הרפואית רמב'ם |
בהמשך לאירוע הטרגי שבו נקבע מותו של גבר בשנות ה-40 לחייו, לאחר שנעקץ על ידי צרעה : 'כשני אחוז מהאוכלוסייה יפתחו אלרגיה לארס דבורים וצרעות', מסבירה ד"ר עידית לחובר - רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ברמב'ם, ומוסיפה: 'התגובה באה לידי ביטוי מהעקיצה השניה ואילך, אבל אף אחד לא יכול לומר מדוע אדם מסוים מפתח אלרגיה ומדוע זה קורה אחרי הפעם השניה או העשירית שבה הוא נחשף לאלרגן.
תגובה של אדם אלרגי לארס דבורה או צרעה יכולה לבוא לידי ביטוי מנעד של תגובות, החל מתפרחת עורית מפושטת ועד שוק אנפילקטי שבא לידי ביטוי באיבוד הכרה, חסימה של דרכי האוויר, ירידה בלחץ דם ואף למוות.
חשוב לציין שמי שפיתח בעבר תגובה אלרגית או שעלה החשד לתגובה אלרגית, רצוי שיפנה לבירור אלרגי מסודר ובמידת הצורך גם טיפול. הטיפול באלרגיה לארס דבורים וצרעות מתבסס על חשיפת הגוף, באופן הדרגתי לארס בחיסונים, עד למצב שבו הגוף מפסיק להגיב לאלרגן הזה כמשהו זר שצריך לתקוף. הטיפול בחיסון נמשך לתקופה של חמש שנים, וההגנה ויעילות החיסון נשמרות גם לאחר מכן'.
(דגנית קניג סגנית דובר בי'ח רמב'ם)
)