כשחופית תורג'מן, בת 33 מקרית מוצקין, ארזה את התיק לקראת לידת בתה, היא לא שכחה לקחת איתה את הדבר החשוב ביותר : דגל 'גולני' ובגד גוף קטנטן ועליו הכיתוב 'גולנצ'יקית מלידה'. זמן קצר לאחר מכן, היא כבר ילדה תינוקת מקסימה ברמב"ם, ובתוך שעות ספורות, הקטנטונת כבר למדה להכיר מקרוב את הסמל עם עץ הזית בצבעי ירוק-צהוב.


מספרת חופית: 'ההריון שלי עבר דרך השינויים והתמורות במציאות הישראלית הדינמית שלא נחה לרגע. כאשר שגילתי שאני בהריון, ט', בעלי היה בלבנון. שלחתי לו הודעה והוא גילה רק אחרי יומיים. לקחו עוד שבועיים שלמים, עד שקיבלתי ממנו חיבוק ונשיקה. את מרבית תקופת ההריון העברתי כשהוא בחזית, בין לבנון לעזה, ואני בבית עם הבנים.

את הבדיקות והחלקים החשובים של התקופה הזו, הוא ראה דרך שיחות ווידאו והודעות כשהתאפשר לו. זה לא פשוט, אבל ידעתי שלקראת הלידה הוא צפוי לעבור תפקיד בתוך החטיבה, כזה שיאפשר להיות עכשיו יותר בבית וליהנות מהמשפחה המורחבת. אלו היו שנתיים מאתגרות. מאז ה-7.10 אנחנו בתוך הלחימה. אני אמרת אנחנו כי זה באמת כולנו. הוא שם ואנחנו פה, אבל כולם באותה סירה. לילדים לא היה פשוט בכלל. כולם אצלנו ילדים של אבא, מעריצים אותו ומחכים לו שיחזור הביתה. כל כך הרבה דברים קרו בשנה הזו. אפילו מצב של צירים מוקדמים שהובילו אותי לאשפוז בבית חולים התת-קרקעי ברמב"ם בזמן מבצע "עם כלביא" והנה – בסוף ילדתי במחלקה החדשה והמשופצת למעלה. כל רגע משהו אחר קורה פה. זו פשוט רכבת הרים'.

במהלך המלחמה הגדוד שעליו ט' מפקד, איבד חיילים רבים שנפלו בגבורה. אחד מהם הוא קרוב משפחה של האם הטריה, עידן רז ז'ל. "עם כל הכאב הזה, רציתי להביא קצת שמחה, ריפוי ללב. כל האובדן הזה עורר בי את הרצון להמשכיות, ההתחדשות, להביא משהו טוב ומבריא לחיים. אני ידעתי שהלידה הזו תביא איתה דברים טובים ותרחיב את הלב, וכמה זה חשוב לבעלי שעבר הרבה, לילדים שלי שחוו תקופה קשה ולי - לחוות חיים חדשים ותינוקת שמצטרפת למשפחה. לכולנו מגיע דברים טובים. הלוואי שזה באמת יקרה'.