השנה בחרה עיריית ירושלים להאיר היבט פחות מדובר - האלימות ברשתות החברתיות ואלימות רגשית, מיכל ויצמן ובתה יולי נבחרו לקדם את הקמפיין שעתיד לעלות בפלטפורמות דיגיטליות.

בנוסף, חושפת יולי מה הרגישה לפני מספר ימים כאשר קיבלה הודעות שרצו ברשתות החברתיות על מערכת היחסים החדשה של אימא שלה? ואיך זה פגע בה.

אלימות כלפי נשים חוצה מגזרים, גילאים ומעמדות, ומופיעה בצורות שונות: פיזית, נפשית, מינית, מילולית, כלכלית ואף רוחנית. כל אחת מהן משאירה חותם עמוק על חייהן של הנפגעות, משפיעה על בריאותן, על תחושת הביטחון שלהן ועל איכות חייהן.

לכן, השנה בחרה עיריית ירושלים להאיר היבט פחות מדובר - האלימות ברשתות החברתיות ואלימות רגשית, אלימות שקופה לכאורה, אך פוגעת בנפשן של נשים ונערות בעוצמה. תחת המסר “גם באלימות מילולית - יש סימנים כחולים."

הקמפיין שם דגש על תופעות כמו 'שיימינג', חרם, הדרה חברתית ובריונות רשת - תופעות הפוגעות במיוחד בנערות ובנשים צעירות. בעירייה מדגישים כי מדובר לא רק ב”דרמות של גיל ההתבגרות”, אלא באלימות מגדרית של ממש, המשפיעה על דימוי הגוף, תחושת הערך העצמי והיכולת להשתייך.

ראיון של מיכל ויולי ויצמן מתוך צילומי הקמפיין:

מיכל ויולי מה קורה? איפה אנחנו נמצאים?

יולי: "אנחנו נמצאים בבית שלנו, מצלמים קמפיין בעל יוזמה מאוד מבורכת של עיריית ירושלים לגבי אלימות מילולית, ברשתות בקבוצות וואטסאפ, לעצור את האלימות המילולית ובעצם להחדיר ולהבין שסימנים כחולים הם לא רק פיזית אלא גם נפשית ומצלקים אותך לכל החיים והם מההתחלה של דברים הרבה יותר חמורים".

מיכל את בפרופיל תקשורתי מאוד גבוה כבר המון המון המון שנים, יולי את נולדת לתוך זה? איך אתם מתמודדות בבית? שתיכן ביחד, עם תגובות פוגעניות?

"מרגיש לי שאני חייה את זה איתה ואנחנו חוות, ככל יום עובר אנחנו חוות דברים וכל אחת משתפת מהחוויה שלה כי זה נורא שונה. אנחנו גדלנו בדור שונה והיא ראתה את התעשייה הזאת בצורה שונה ואני גדלתי אליה בצורה מאוד שונה".

ומרגיש לי שקפצתי למים העמוקים ישר וזה קצת מבהיל אבל אני שמחה שיש לי מישהי לצידי שמבינה ויודעת ויכולה להכיל את מה שאני לא הבנתי בהתחלה".

תוך כדי הצילומים שהיינו פה מאחורי הקלעים קבלת הודעה ממישהי שצילקה לך את הנפש ופגעה בך?

"הייתי בשוק קמתי בהפסקה ואני פשוט הולכת לטלפון סתם כי אני אמורה לקבל איזה שיחה מאיזה חברה שאני יודעת שאני אמורה לקבל. אני פותחת טלפון ואני רואה עוד הודעה מבן אדם ואני אומרת מה כאילו איך דווקא בן אדם זה שלח לי אחרי שנים

ומה הרגשת עצבים לקבל הודעה מבן אדם שצילק אותך?

"הרגשתי יותר כאילו בלבול כאילו אלוהים מוריד לי סימן מלמעלה, מאיפה זה בא כאילו מה אתה רוצה להגיד עכשיו. הצלקת תמיד תישאר, זה לא משנה כמה פעמים הבן אדם יראה אותי או ידבר איתי, אבל חייבת להגיד שזה היה לי נורא מוזר, וחייבת לספר רגע עוד משהו, שאני חוויתי על בשרי לפני יומיים. אין בעיה, תספרי, אבל אני רוצה להגיד משהו לגבי הצלקת הזאת, שהצלקת הזאת היא בעצם גם הפכה אותה למישהי היום. חזקה. היא זאת שלמעשה... שבנתה אותי.

הצלקת היא עצימה אותה, היא יש לי המון תודה והיא מינפה את זה היא לא נחתה למטה לקרקע.

יולי איך את מרגישה שאת רואה איזה תגובה בוואטס אפ, מתגלגלת בכיתה?

אני חייבת להגיד משהו שבדיוק דיברנו על זה שחוויתי לפני יום – יומיים, אני קיבלתי המון הודעות בוואטסאפ ובאינסטגרם של יולי פוסט ששלחו לי של איזה אתר שפרסם. מיכל הקטנה עם בן זוג או מישהו בדייט בבר ובתל אביב. באותו יום לפני שיצא מבית שאלתי אותה לאן את הולכת ואמרה לי שליום הולדת. אז מבחינתי כל מה שאני עניתי לאנשים היא ביום הולדת והופעה . אני אפילו לא בדקתי את זה כי. זה לא היה נראה לי רלוונטי הוא בין 20 (מיכל ...הוא בין 25) וקיבלתי מלא תגובות מזעזעות!!! ושנורא עליבו אותי, וכאילו גם הקטינו בנאדם שאני מאוד אוהבת ועשו לי כאילו נורא רע, ואמרו לי כזה, אמא שלך לא מצאה מספיק גבר בגיל שלה, התחילו ממש להוריד את אימא שלי וזה נורא נורא נורא פגע בי, וממש התחילו לרדת עליי, שלי זה לא היה נעים את תגובות שאני קיבלתי.

מיכל: איזה תגובות? שאת יוצאת עם קטינים ושאת ככה ושאת ככה ושאת ככה.

מיכל: בואו נעשה סדר. אני 17 שנה מופיעה על במות. יולי: לא אני אותו באוטומט אמרתי מופיעים ביחד ויום אחרי זה גם היה תקרית עם הוואן שהם ננעלו ביחד בוואן שזה עוד משהו.
מיכל מה אמרת ליולי?

מיכל : לא אמרתי לכלום, פעם ראשונה אני שומעת את זה ממנה.

יולי: כן, לא, אמרתי שזה אפילו לא משהו שאני רוצה לפנות אליה איתו, כי זה באמת, באמת, נפגעתי מזה ומהתגובות וההודעות שרצו.

מיכל: התקשרו אליי מהרדיו שיחה בהפתעה, ואז שאלו אותי, מה הסיפור? אז אמרתי שזה לא סיפור, שזה הצגה. אנחנו עושים יחד הצגה, וכשאתה נמצא באמת 24 שעות בתוך חדר חזרות בלי קליטה, ואתה עובדים 24 שעות, וזה עבודה מאוד סזיפית.

יולי: אז אין בינכם כלום?

מיכל: אלף אני בן אדם שאם הניסיון שלי למדתי לא להצהיר הצהרות.

יולי: אבל... אבל תצהירי פה את ההצהרה שאין זוגיות?

מיכל: אני לא מצהירה הצהרות ואני לא אסחף לכל מיני עניינים, אבל אנחנו עובדים ביחד ויהודה הוא מהמם. וזהו. אין בינינו שום דבר.

מיכל נגיד והיית עכשיו ליד יולי והיית כאן באותו הרגע שהיא נפגעה, מה היית מייעצת לה?

מיכל:תמיד אנשים מנסים להקטין אותך לצורך הגודל שלהם.

יולי: אבל הרגשתי שהם מקטינים באמת אותי, וזה לא באמת היה כלפיי,זה היה להקטין את אמא שלי. אבל הרגשתי שזה נורא נורא אישי והרגשתי שעכשיו אם אני יהיה בזוגיות או אם אני כן בזוגיות אבל אני ספציפית פחות מפרסמת ומראה דברים כאלה, חושבת שזה למדתי להיות יותר בן אדם אישי דווקא בדברים האלה כי אני מספיק חשופה עם עצמי אז דווקא את הזוגיות שלי אני השאיר לעצמי,אבל גם אם הייתי מפרסמת את זה פתאום היו באים אליי ואומרים לי גם דברים. אפילו מעירים על החבר שלי, ‫ואיך הוא נראה ואיך הוא נשאר...

מיכל: ‫תראה, אם אני הייתי חיה מכל תגובה ‫כזו או אחרת שמעירים לי או אומרים לי, ‫או תמיד חשבו שיש לי פה איזה צי ‫של עובדים ומנקים, ‫ובסוף פתאום גילו שאני בעצמי ‫מקפלת שקיות זבל, ‫ואני גם מכבסת ומגהצת, ‫ואני גם מבשלת ואופה ומארכת, ‫אז פתאום אנשים קצת ירד סף. הביקורת והשיפוט, אבל אם אני הייתי באמת לוקחת כל מה שהיו אומרים לי, מחברת איזושהי נקודה, לא בטוח שהייתי נשארת במקצוע הזה.

מיכל, מה ההודעה שעברה בוואטסאפ שהכי פגעה בך?

מיכל: ההודעה שהכי פגעה בי זה שסמכתי על מישהי, והרגשתי שדקרו לי את הלב. המציאה כותרות ושמועות מופרחות, ונעלמו עקבותיה וזה רץ בוואטסאפ, וזה התנפח לפרופורציות שלא היו... שוב, אני לוקחת את...שלושת הדברים שמאזנים אותי, כל עוד לא גנבתי, לא בגדתי ולא שקרתי אז הכל בסדר.
פיתחתן עור של פיל אבל עדיין אני מניח מידע פוגעני ברשת חודר?מיכל: תמיד זה יחדור. עד שאתה לא חווה משהו, אז כמה שלא יספרו לך יותר מהצד, אז אתה לא באמת יכול להבין מה זה.

יולי: האמת יש לי משהו שכאילו כן אני יודעת להגיד, שאנחנו לא מדברות על זה יותר מדי בבית, אבל נגיד אני מעלה סרטון ואז פה וכמה פעם בכמה סרטונים אני רואה תגובה מאמא שלי שכותבת לי איזה משפט או איזה כמה מילים או איזה מילה אפילו, ולב, זה תמיד כזה, מרים לי כזה, מחזק כזה, ומזכיר לי שכאילו אני פה, אני דוחפת אותך, הכול טוב, תמשיכי ותתעלמי מכל שאר התגובות. זה נותן לי את הבוסט הזה ואני ממשיכה.

מיכל: אז אני יכולה להגיד דווקא משהו מאוד מעניין, שפתאום יולי, שילדת עצמה התחילה באמת לפתוח מצלמה ולצלם את עצמה, ופתאום היא נהייתה יולי ויצמן. אז אני פתאום מתחילה לקצור את הפירות ווואו, איזו ילדה מדהימה יש לך ווואו, וראיתי את ליאו איזה מהממו ווואי וראי, ופתאום שהם מכירים את הילדים שלי והם מבינים שזה בסוף זה החותמת שלי, זה הילדים שלי, זה הכוח שלי, אז פתאום אני מבינה שפתאום אנשים מבינים שזה לא מה שהם ציירו או דמיינו, בכל זאת יש פה, אתה יודע, הם...

אז הוואטסאפ שהוא בעצם כלי שנולד למטרות חיוביות, ויש אנשים ולפעמים גם טבע האדם, אנשים יושבים מאחורי המקלדת, שיושבים ברגע של שעמום משהו שיכול לצלק, אז איך אנחנו יכולים להתמודד עכשיו נערים נערות?

יולי ומיכל: לא לתת יד לזה, לא לתת לזה יד יש הרבה פעמים שמפיצים סרטונים, אינטימיים, מפיצים דברים מאוד לא נעימים.

יולי: לחשוב שזה יכול להיות אתה.אבל זה גם מהשלכות מצד שני של להיות בן אדם ציבורי ולהבין שאתה פשוט צריך לדעת ולהיות חסין וללמוד. להיות חסין גם אם לפעמים זה בלתי אפשרי אבל לעבור את זה. י

יולי כנערה בתיכון יצא לך לראות בריונות ברשת על מישהו אחר? ואיך כבני נוער אפשר להתמודד עם זה?

יולי: המון פעמים, קרה לי שהיה לנו איזו שיחה לא מזמן, על תמונות שמופצות אינטימיות, וישר כולנו הבנו, כאנשים בוגרים, בעיקר הבנות, הסתכלנו אחת השנייה והבנו שכאילו גם אם נדבר על זה. זה משהו שעם כל הסקרנות ועם כל מה שבא לנו להבין ולראות מה היה, אנחנו צריכים לקחת רגע נשימה ולדמיין אם זה היה נחמד.

מיכל: זה משהו שקרה בבית ספר שלך?

יולי:זה משהו שקרה ושכל המדינה הייתה חלק ממנו וזה... ואתה לא... באמת, אם ברגע שזה משהו מופץ, אין לך איך באמת לעשות את זה רק לקחת אחריות על עצמך ולהגיד אני לא לוקח יד ולא נותן יד בזה, ולא... ברמה שלא לדבר אפילו על זה, כי גם זה אלימות. מילולית, גם אם אתה לא מדבר פיסית לבן אדם, אתה מדבר... שותף לזה. אתה שותף לזה, לא להסתכל מהצד פשוט לקחת מרחק להבין שאתה לא רוצה להיות חלק בזה.

אז לסיום מה נגיד למישהו שחווה אלימות מילולית מישהו שמקבל הודעות בבית ספר, אפילו באוניברסיטה?

יולי: לא לפחד,תמיד יש עם מי לדבר, לא לפחד, אם הוא מפחד לספר למשפחה אז לחברים מפחד לחברים להתקשר למשהו העיקר לשתף ויש את מוקד 106 עיריית ירושלים. ויש גם כפתור דיווח ברשתות. העיקר לא לשתוק. לא לשתוק. לשתף וכמה ולא להגיב באלימות, שזה ממש חשוב.

מיכל: כמה שיותר לשתף זה בעצם, אני לא יכולה להגיד שזה יעצור את כל הטירוף הזה, כי אין לנו באמת שליטה זה, אבל זה באמת יכול למנוע את האירוע הבא.