בזמן שאתם מתכוננים לערב חג שבועות, בין הקניות במעדנייה וגיהוץ הבגדים הלבנים, כנראה גם ראיתם את עוגת הגבינה שמוכנה במקרר אנחנו יכולים לגלות לכם מי אחראי לגבינה שהשתמשתם בה שבזמנם הפנוי הם גם מתנדבים במד'א.


חובשת רפואת חירום במד'א אביטל אופנהיימר מדינה (53) מקיבוץ אורים שבעוטף עזה, נשואה לחיים ואם לארבעה ילדים. בשבע השנים וחצי האחרונות היא מנהלת ביד רמה את הרפת בקיבוצה ועל כך היא מספרת: 'מאז ומתמיד היה לי חלום לגור בקיבוץ שיתופי. לפני 13 שנים זה התגשם , כאשר עברנו לקיבוץ אורים והתחלתי לעבוד ברפת. עברתי בין כמה תפקידים, קודם כל התחלתי כחלבנית, אחר כך כאחראית פוריות ובריאות ולפני שבע שנים וחצי קודמתי להיות מנהלת הרפת'.

כשהיא מספרת על החלום שלה לגור בקיבוץ, משתפת אביטל אופנהיימר מדינה בדבר הרצון הגדול שהלך איתה שנים ארוכות ,להתנדב במד'א. היא חיכתה שהילדים יגדלו....

כך היא מספרת: 'כשהילדים שלי גדלו הבנתי שזה הזמן שלי ללכת ולהפוך את הרצון למציאות. באמצע קורס החובשים, בשבעה באוקטובר 2023, פרצה המלחמה ובאותו היום, עולמי התהפך. בבוקר השבת הנוראית, חיים בעלי יצא לרכיבה על אופניים עם חבר, שבמהלכה מחבלים ירו בו והוא נפצע.

כך מצאתי את עצמי ממשיכה לנהל את הרפת תחת אש תוך כדי דאגה לבעלי, מנסה להרגיע את ילדיי מהשמועות על המחבלים הקרבים לשערי הקיבוץ ובו זמנית מקבלת בשורות קשות לאורך כל היום מחבריי בקיבוצי העוטף. אני זוכרת את אחת השיחות הקשות שקיבלתי באותו היום וזה לא משהו שכותבים בווצאפ,: 'מאיר וליז כבר לא איתנו'. הייתי פשוט על טייס אוטומטי. ניתקתי את התחושות באותו יום. זה מנגנון הגנה שפיתחתי, אחרת לא היה אפשר לתפקד במצב הזה', היא מספרת.ת.

בחודשים שלאחר היום הקשה , משפחתה של אביטל פונתה מהקיבוץ והיא נשארה לבדה לנהל את הרפת. למרות התקופה הקשה בגזרה הדרומית המתוחה, העבודה האינטנסיבית ברפת וההתעקשות לבקר את משפחתה, היא המשיכה בקורס וסיימה את הכשרתה.

היום, בשגרה היום-יומית ברפת, מוצאת אביטל את הזמן לחלוץ את המגפיים, ללבוש את המדים, לעלות על האמבולנסים של מד'"א ולהציל חיים כחובשת רפואת חירום. 'למרות לוחות הזמנים הצפופים שלי, אני מוצאת את הזמן להגיע לתחנת מד'א באופקים ולהציל חיים. בנוסף, יש לי בבית תיק כונן עם ציוד רפואי כדי שאהיה מוכנה למצב שיצטרכו אותי גם מעבר למשמרות בתחנה', היא מסכמת.
.

במרחק של רק כמה עשרות קילומטרים מאביטל, גר בקיבוץ זיקים, יחד עם אשתו ושלושת ילדיו, חובש בכיר במד'א ג'קי סרדס (66) .בשעות היום הוא מציל חיים ובלילה עובד כרפתן. לפני 43 שנים הוא עלה מאורוגוואי, התמקם בקיבוץ ולפני 16 שנים התחיל לעבוד ברפת. כך מספר ג'קי סרדס: 'בהתחלה הייתי אחראי על הטיפול בעגלים הצעירים, אחר כך התחלתי לחלוב והיום אני רפתן שמטפל ברפת ודואג לפרות למחייה טובה.אין דבר אחד שאני לא אוהב בעבודה שלי, אבל הכי משמח אותי שיש לידה ברפת ועגל חדש מצטרף אלינו'.

עם כל אהבתו הגדולה לעגלים הצעירים ולפרות, ג'קי לא מוותר גם על אהבה נוספת שלו, לטיפול באנשים והרצון להציל חיים. הוא מיישם זאת ב-19 השנים האחרונות כמתנדב במד'א בתפקידו כחובש בכיר וכנהג אמבולנס.

מספר ג'קי סרדב: '"הצטרפתי למד'א בעקבות המצב הביטחוני המתוח. רציתי להיות בטוח שאני אדע מה לעשות אם יצטרכו אותי. אני עושה משמרות בתחנת מד"א באשקלון ובנוסף, יש בחניית הבית שלי אמבולנס כונן שאיתו אני יוצא לאירועים שמוקד 101 של מד'א מזניק אותי אליהם.

הרבה מקרים שהתרחשו במהלך השנים שלי במד'א שרמו לי להבין שאני נמצא במקום הנכון ביותר בשבילי. אחד מהם היה ב-7.10.23. בימי שבת יש לי ולשני רפתנים מנהג לשתות יחד קפה ברפת, כך גם עשינו באותו היום וכשהתחילו האזעקות חזרנו חזרתי הביתה. יותר מאוחר, היו דיווחים על חדירת מחבלים מחוף הים של זיקים ושכיתת הכוננות בקיבוץ נלחמים מולם. אחרי שהודיעו לנו שהם הצליחו לגבור על המחבלים, ביקשו ממני שאגיע לטפל בשניים מכיתת הכוננות שנורו ונפצעו. למרות הפחד של המשפחה שלי וההתרעות על מחבלים, יצאתי מהבית לטפל בהם ופיניתי אותם לבית החולים עם האמבולנס'..

אז עכשיו, כשאתם מעלים מתכונים חלביים לחג, תזכרו שמאחורי המצרך המרכזי שלכם עומדים אנשים אשר במהלך שעות הלילה המאוחרות עובדים ברפת ומטפלים בפרות כדי לספק לכם את התוצר הטוב ביותר ובמהלך שעות היום מצילים חיים ודואגים לבריאותכם.

(זכי הלר)