יצחק זאב כהן פותח את סיפור חייו: 'נולדתי בירושלים. גדלתי במשפחה חרדית מתמודדת עם סיפור מרתק של מאבק בין שאיפה לשלמות רוחנית לבין מציאות חיים מאתגרת, בין תמימות ילדות לבגרות מפוכחת שמסרבת לנטוש את ערך התמימות.

בהיותי בן שנתיים עברה משפחתי לשכונת רמת שלמה בירושלים, המוכרת גם כ'רכס שועפט'. השכונה החרדית החדשה, המבודדת בין רמות לשועפט והגבעה הצרפתית, היוותה את הרקע לשנות ילדותו המעצבות. כילד הצעיר במשפחה של תשעה ילדים : שתי בנות ושבעה בנים.

אני זוכר את עצמו כילד תמים ושמח, למרות המורכבות בבית. "טוענים שהייתי פעוט מוקף ב'צומי' וזורח בחיוכים. הייתי תמים מאוד ולעיתים פישלתי בבית עם חוקים נוקשים. לפעמים פגעתי בעצמי ובאחרים בלי כוונה ולפעמים היה קל לפגוע בי.

בהיותי בן חמש עברה המשפחה שלי טלטלה משמעותית כאשר הוריי נפרדו לאחר תהליך ארוך. כל המערכת שהייתה עד אז התפרקה והכאוס שלט. היו שפע של כעסים, אלימות, העדר כללים ובלאגן גדול.. המשפחה התמודדה עם שינוי דרמטי כאשר אמי מנסה לשמור על שיגרה ותפקוד באמצעות מערכת של עונשים ופרסים. היינו תשעה אחים, הגדולה כבר בת מצווה והקטן בן חצי שנה, כולם זועמים, מתוסכלים ומלאי חיים.זה היה כאסח אמיתי'.

בשנים שלאחר הפרידה, נדדתי בין הבתים של הוריי ובני הדודים שלי. תקופה מסוימת התגוררתי אצל דודתי הגדולה עם האחים שלי. המעברים הללו לא עשו טוב לנפש הצעירה שלי. אף אחד לא שאל אותי איפה אני רוצה להיות ובשבילי זה לא היה מוצלח'.


מה שמייחד את סיפורו של יצחק הוא התודעה הפילוסופית העמוקה שפיתח כבר בגיל צעיר: 'מגיל צעיר ביותר רציתי להגדיר לעצמי למה אני מחויב ומה השאיפות שלי .התמודדתי עם שאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות: מה הקב'ה רוצה ממני? מהי מטרת חיי? האם שאיפותיי הרוחניות והאישיות סותרות זו את זו? תהיתי על טבע האדם:- מדוע אנשים רבים למרות שכולם טוענים שהם רוצים להיות טובים? היכן נמצאת האמת האבסולוטית המשותפת לכולם?


שאלות קיומיות הטרידו את מנוחתי: האם יש אמת אבסולוטית? האם יש טוב אבסולוטי? וכיצד אפשר להגיע אליהם? איפה הנקודה האבסולוטית שבהכרח מחברת את כל היצורים? חיי המורכבים היו בית הספר הטוב ביותר למחקר זה בפילוסופיה ובפסיכולוגיה. בהתמודדות עם שאלות מהותיות מזווית יהודית ואנושית, למדתי כיצד לשלב בין ההשקפה היהודית לבין התפיסה האוניברסלית.


תקופת הישיבה הקטנה הביאה עימה אתגרים חדשים. העימותים שחוותי בבית וכבר די נרגעו, פתאום התעצמו והפכו למאבקים אידיאולוגיים. העימותים כבר לא היו על מי יסדר את המטבח או יוריד את הכלים בשולחן שבת, אלא הרבה יותר על דעות ועקרונות.


בישיבה מצאתי דמויות חינוכיות משמעותיות. ראש הישיבה היה אדם ייחודי מבחינה למדנית ומוסרית.בשנים הללו, אצלו ואצל המשגיח, עיבדתי ופיתחתי פי כמה את האישיות ותפיסת העולם שלי.אך דווקא בזמן ההתחזקות בא משבר בבית. סבלתי משנאה ורדיפה על רקע דתי. שוב אני האח הקטן שכמעט כולם מנסים ללמד אותו לא להיות עקשן. אמרו לי: 'תהיה חכם ולא צודק'.


המשבר הגיע לשיאו בקריסה רגשית. ממצב של בחור שמשתדל להיות צדיק, מתפלל בכוונה ומברך בכוונה, לומד כל היום ונזהר לא לומר לשון הרע, נהייתי מותש וממורמר עד שקרסתי למיטה. כמעט לא למדתי, לא התפללתי וכל מה שרציתי היה רק לישון ו...נגן MP3. רק הלב והמוח עובדים כל הזמן. מחפשים תשובות

דווקא מתוך המשבר העמוק צמחה תובנה חדשה. התמימות אבדה לי כמעט לגמרי, אבל האמונה היתה איתנה. הקשר שלי עם הבורא חזק כמו הקשר לנשמה. הקשר החזק ביותר לחיים. למרות כל הסיבות לעזוב את עולם התורה, בחרתי להישאר - בחירה שנגדה את כל כללי הפסיכולוגיה.


בתקופת ישיבה גדולה מצאתי מרגוע. יכולתי ללמוד כרצוני ולחיות על פי אמונתי. התחלתי ליצור קשרי חברות בריאים, ולמרות שהייתי עדיין רגיש וטעון מהטראומות, למדתי להיות טוב יותר. העמקתי בספרי מוסר שלימדו אותי להיות חיובי ומכיל.


במהלך השנים פיתחתי תפיסה ייחודית לגבי אתגרי האמונה: יש אדם שהניסיון שלו משמים הוא כזה: אינך יכול לעשות דבר. לא נותנים לך לקיים אפילו מצוות. למרות שאתה רוצה והניסיון שלך, הוא לנסות לצאת מזה כיכולתך, ובינתיים העיקר להישאר באמונה. בשמחה. בהכרת הטוב.

בגיל עשרים החלטתי לכתוב ספר,- לא את סיפור חיי האישי, אלא יצירה ספרותית מלאת השראה המשלבת אמונה, מוסר ופסיכולוגיה יהודית. כך נולדה סדרת 'בחושך בוקע אור', המתארת תהליכי דעיכה וצמיחה דרך ארבעה ספרים: "שקיעה", "אשמורת", "שחר" ו"זריחה". הספרים מציגים דמויות מגוונות מהחברה הישראלית, כל אחת עם סיפורה וזווית ראייתה הייחודית. במרכז עומד עולם הישיבות, על ערכיו וחוויותיו. בחרתי בשם העט "בן ישיבה" כדי להדגיש את נקודת המבט ממנה אני כותב.


בין אמונה לאתגרי המציאות: מסע התבגרות בעולם החרדי.
כיום, לאחר התמודדויות אישיות נוספות, למידה ועבודה חינוכית, אני ממשיך לכתוב ולהתפתח. אני מאמין שסדרת הספרים מביאה בשורה חשובה. הצגה אותנטית ורגישה של עולמות שונים בחברה הישראלית, ההתפתחות של עולמות אלו במשעולי ההיסטוריה, תוך דגש מיוחד על העולם התרבותי הישיבתי, מתוך אהבה וכנות'.



סיפורו של יצחק מהווה עדות מרתקת למסע התבגרות בעולם החרדי, לכוחה של אמונה בתוך מציאות מורכבת, ולחיפוש המתמיד אחר משמעות ואמת פנימית. זהו סיפור על התמודדות עם משברי חיים, על שמירת זהות בתוך קונפליקט, ועל הכוח למצוא אור גם בתקופות החשוכות ביותר.מסיפורו עולה תמונה של אדם שלמרות הקשיים והמשברים, הצליח לשמור על ליבת אמונתו ולצמוח מתוך הכאב. סיפור שמזכיר לכולנו שלעיתים דווקא הדרך המפותלת והמאתגרת היא זו שמובילה לצמיחה האמיתית.

הספר 'בחושך בוקע עור' חלק ב' אשמורת' מאת ב. ישיבה. מכיל 386 עמודים. הוצאת 'מדיה 10'.