) |
| צילום: רוני אלברט המרכז הרפואי לגליל, נהריה |
הטיפול מביא לשיפור התיפקוד המוחי הפגוע ולשיפור התסמינים בחולי פרקינסון. הוא גם יכול לשמש לטיפול במחלות נוספות, וביניהן דיסטוניה, אפילפסיה, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ואף דיכאון. לאחרונה בוצע במרכז הרפואי ניתוח D.B.S ראשון במטופלת בשנות ה-40 לחייה, שאובחנה כסובלת ממחלת הפרקינסון לפני 15 שנה. בשנים האחרונות חלה החמרה בתיפקודה, דבר שהתבטא בקשיי הליכה ודיבור, קושי בשימוש בגפיים העליונים, וכן נפילות חוזרות ונשנות.
הניתוח בוצע בשני שלבים בהובלת ד'ר יובל גרובר שעבר השתלמות בתחום ה-D.B.S, ובסיוע צוותים רפואיים וסיעודיים מהמחלקות הנוירוכירורגית והנוירולוגית.בשלב ראשון בוצעה השתלת האלקטרודות, כאשר המטופלת היתה במצב עירני, במטרה לבחון את השינוי במצבה הפיזי תוך כדי החדרת האלקטרודה למוח. בשלב השני בוצעה השתלת הקוצב וחיבורו לאלקטרודות בהרדמה כללית.
בניתוח השתתפו גם פרופ' חגי ברגמן ממרכז ספרא לחקר המוח, מחלוצי המחקר ופיתוח ה-D.B.S, ד'ר רוברטו שפיגלמן, חלוץ ניתוחי ה-D.B.S והרדיוכירורגיה בישראל, וד'ר דפנה וילנר, מנהלת מחלקת הרדמה. המטופלת אושפזה במשך שלושה ימים, וכעבור פרק זמן קצר חזרה למרפאת הפרקינסון, בהובלתו של מנהל המחלקה הנוירולוגית, ד"ר סמיח בדארנה, במטרה להפעיל את הקוצב לראשונה.
ד'ר בדארנה מסר כי השירות ניתן במסגרת שיתוף פעולה בין המחלקה הנוירוכירורגית למחלקה הנוירולוגית.
ד'ר גרובר מסר, כי מאז הניתוח חל שיפור ביכולות המוטוריות של המטופלת: הליכה, דיבור, ובנוסף לכך חל שיפור בביצוע פעולות שוטפות בהן התקשתה בעבר וביניהן תיחת בקבוק או לבישת בגדים.
(גל זייד)
)