ענאן ואני צעדנו ביחד עשרות שנים, בחברות אין קץ. בכל מקום אליו הגיע, אי אפשר היה שלא לראות איך מיד כבש את הלבבות, השיא עצה טובה, הניח יד על הכתף, חתר לפשרות. היה לו לב ענק לענאן, וגם לאחר שהלב הזה הוחלף - הוא נותר ענק. ועכשיו הלב הזה נדם.
ענאן היה עבורי הרבה יותר מחבר. הוא היה אח של ממש, בן משפחה, שנפשי נקשרה בנפשו, ונפשה של משפחתי נקשרה בנפשה של משפחתו. לא היה לי חבר כמו ענאן ג'ובראן.
והלב בוכה על ענאן, על משפחתו - ועל כולנו. העיר חיפה והחברה הישראלית הפסידו את אחד מבניהן הטובים והאמיצים ביותר, ועכשיו נצטרך להתאמץ קצת יותר כדי שהחיים שלנו כאן יהיו טובים יותר. כי בלי ענאן, זה לא יהיה אותו הדבר'.
(עופר הראל דובר עיריית חיפה)


