גיבור הסיפור מתקשר לסבתו והיא כועסת עליו על שהבריז ולא בא לאכול את המאכלים שטרחה להכין לו.

סבתו כבר מזמן לא צלולה והוא נאלץ לספוג ממנה עלבונות וכינויי גנאי ולמרות שהיה מתחת לביתה היא לא רצתה לפתוח לו את הדלת. הוא סיכם זאת ב'סבתא שלי הפכה בגיל 90 סופית לפירה בטטה'.

אם לא מספיקה לו הסבתא הנרגנת, הוא סבל גם מבוס גס רוח. החיים רחוקים מאוד להיות פיקניק....

עשר שנים אחרי שהקרב בבקעת קטמוּן הסתיים, רחוק מאוד מזירת ההיתקלות, אצל דניאל גורי הקרב מתחיל בכל לילה מחדש.

מתוך מערבולת של זיכרונות כואבים ומטושטשים הוא יוצא למסע אל קצה גבול היכולת הנפשית והפיזית, בדרך לפגוש את הפחדים הכי גדולים שלו.

אלה החיים שלך, או שאתה חי אותם או שאתה חי לידם.דניאל גורי היה דמות שולית בסיפור של עצמו, עד הפגישה עם מי שהיה בעבר חברו הטוב ביותר, שהזכיר לו שהוא בעצם הגיבור.

את ספרו 'קטמון' מקדיש נועם דוכס 'לכל מי שאיבד את היקר לו, לכל מי שנפגע בגופו ובנפשו. לכל מי שלמרות נכל חזר למקום מבטחים, אבל השאיר משהו מעצמו מאחור'.

217 עמודים - 84 ש'ח. הוצאת 'סער'