www.rinunim.co.il
Deprecated: Function split() is deprecated in /home/rinunimc/public_html/PrintArticle.php on line 64
|
*רנין מורדי, מנהלת המרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים עם עצות ואזהרות ל'פישינג'
לפי מערך הסייבר הלאומי, בשנת 2025 טופלו ונבלמו 31,657 תשתיות פישינג, לעומת 4,491 ב־2024. כמעט פי שבעה בתוך שנה.למה לחץ זמן מקשה עלינו לזהות פישינג?
| ||
ואנחנו קונים. הרבה. בנובמבר 2025 הישראלים הוציאו בכרטיסי חיוב 49.6 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 12% לעומת נובמבר שנה קודם. 29.7 מיליארד שקל היו בעסקאות אונליין ובעסקאות שבהן הכרטיס לא הוצג פיזית, וממוצע ההוצאות היומי באונליין הגיע לכ־991 מיליון שקל — שיא. ב־Black Friday עצמו, בתוך שש שעות בלבד, בין שמונה בבוקר לשתיים בצהריים, הישראלים הוציאו 989 מיליון שקל. בשיא נרשמו יותר מ־20 אלף עסקאות בדקה. בקיצור, המצאנו את חודש הקניות — ועכשיו אנחנו לגמרי מחויבים לקונספט. אלא שככל שאנחנו קונים יותר אונליין, אנחנו גם נכנסים ליותר אתרים, פוגשים חנויות שאנחנו לא מכירים, לוחצים על יותר קישורים, מזינים יותר פרטי תשלום ומחכים ליותר חבילות. ובדיוק בתוך כל הרעש הזה קל יותר לפספס משהו שנראה כמעט רגיל. אנחנו יודעים להשוות מחירים, לחפש הנחות ולבדוק איפה אפשר לחסוך. אבל יש עוד בדיקה שכדאי לעשות לפני שמוציאים את כרטיס האשראי: למי אנחנו עומדים לשלם? כי לשמור על הכסף שלנו זה לא רק לשלם פחות, אלא גם לוודא שהוא מגיע למקום הנכון. לפי מערך הסייבר הלאומי, בשנת 2025 טופלו ונבלמו 31,657 תשתיות פישינג, לעומת 4,491 ב־2024. כמעט פי שבעה בתוך שנה.למה לחץ זמן מקשה עלינו לזהות פישינג? ה־SMS על החבילה מגיע באמצע ישיבה. ההודעה על בעיה בתשלום קופצת כשאנחנו עם הילדים. המבצע מגיע כשאנחנו בדרך לאנשהו. אנחנו מסתכלים, רוצים לסגור את העניין ולהמשיך הלאה. מחקרים שבדקו זיהוי פישינג מצאו שלחץ זמן פוגע ביכולת לזהות הודעות מזויפות. במחקר אחד, אנשים שקיבלו 15 שניות לבחון מייל הצליחו יותר בזיהוי פישינג וקישורים לא בטוחים מאנשים שקיבלו שבע שניות. שמונה שניות. לפעמים זה כל ההבדל בין "יאללה, נלחץ" לבין "רגע, לאן הקישור הזה בכלל מוביל?". וזה רלוונטי במיוחד בנובמבר, חודש שבו כמעט כל אתר מנסה להסביר לנו למה אין לנו שמונה שניות: המבצע מסתיים בחצות, נותרו שלושה פריטים, הקופון עומד לפוג ומישהו אחר כנראה מסתכל ברגע זה בדיוק על הנעליים שלנו. אפשר להכיר את כל סימני האזהרה, ובכל זאת לפספס אותם כשממהרים. לכן, אם הודעה שקשורה לכסף תפסה אותנו באמצע משהו, לא חייבים לטפל בה באותו רגע. בטוחים שאתם יודעים לזהות פישינג? לא תמיד הביטחון שלנו מוצדק. במחקר שבו השתתפו 600 אנשים, הם התבקשו להבחין בין הודעות פישינג להודעות עסקיות אמיתיות וגם להעריך עד כמה הם בטוחים בתשובות שלהם. הביטחון שלהם ביכולת לזהות פישינג לא ניבא היטב את היכולת שלהם לעשות זאת בפועל. וזה אולי החלק המטריד — אבל גם השימושי. לא צריך להיות "טיפוס שנופל בהונאות". מספיק לקבל הודעה שנראית סבירה ברגע שבו אנחנו לא באמת מרוכזים בה. גם העצה הישנה לחפש עברית עקומה ושגיאות כתיב כבר לא מספיקה. היום אפשר לייצר בעזרת AI בתוך רגע הודעה מנוסחת היטב ועיצוב שנראה משכנע. במקום לשאול רק "האם זה נראה אמיתי?", כדאי לשאול: מה רוצים שאעשה עכשיו? ללחוץ על קישור? למסור פרטים? להזין כרטיס? לשלם מהר? אם התשובה היא כן — זה בדיוק הרגע לתת לעצמנו עוד כמה שניות לבדיקה. קיבלתם הודעה על חבילה? אל תמהרו ללחוץ הודעות מזויפות על משלוחים הן אחת מהונאות ה־SMS הנפוצות, והן משכנעות במיוחד כשאנחנו באמת מחכים לחבילה. מאחורי הודעות שנראות אמינות, ולפעמים אפילו דחופות, פועלים נוכלים שמשתמשים גם בכלים טכנולוגיים מתקדמים. הם לא צריכים לנחש אם הזמנתם משהו. בנובמבר יש סיכוי לא רע שהתשובה היא כן. לפי נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב, ה־FTC, בשנת 2024 צרכנים דיווחו על 470 מיליון דולר שאבדו בהונאות שהתחילו בהודעות טקסט. סוג הונאת ה־SMS שעליהן דווח הכי הרבה היה הודעת משלוח מזויפת, כגון: "לא הצלחנו למסור את החבילה", "חסרים פרטים בכתובת", "נדרש תשלום קטן לשחרור המשלוח" וזה עובד מסיבה פשוטה: באמת יש לנו חבילה בדרך. לכן, אם קיבלתם הודעה על בעיה במשלוח, אל תבדקו אותה דרך הקישור שבהודעה. היכנסו באופן עצמאי לאתר או לאפליקציה שבהם ביצעתם את ההזמנה ובדקו שם את סטטוס המשלוח. שש בדיקות לפני ואחרי הקנייה אנחנו יכולים להשקיע לא מעט זמן בחיפוש המחיר הכי טוב, ואז להגיע לקופה ולשלם כמעט בלי לחשוב. דווקא שם כדאי להקדיש עוד רגע לבדיקה. לא רק כמה אנחנו משלמים, אלא גם למי ואילו פרטים אנחנו מוסרים. הגעתם לאתר דרך קישור? בדקו את כתובת האתר. מכירים את החנות? עדיף להיכנס אליה באופן עצמאי ולא דרך קישור שקיבלתם. המחיר ממש טוב? בדקו אותו במקום נוסף. מחיר חריג הוא סיבה לבדיקה, לא סיבה למהר. לא מכירים את החנות? חפשו עליה מידע גם מחוץ לאתר שלה, בדקו פרטי קשר וקראו ביקורות במקורות נוספים. הגעתם לתשלום? שימו לב למה שמבקשים מכם. בקשה לפרט שלא ברור למה הוא נחוץ היא סיבה לעצור ולבדוק. קיבלתם הודעה על בעיה בחבילה? אל תלחצו אוטומטית. היכנסו בעצמכם לאתר או לאפליקציה שבהם ביצעתם את ההזמנה ובדקו שם. גם אחרי הרכישה, בדקו את החיובים. עקבו אחר חיובי כרטיס האשראי וודאו שכל עסקה מוכרת לכם. זיהיתם חיוב שלא ביצעתם? פנו מיד לחברת האשראי לבירור. לא כל הודעה שמגיעה עכשיו צריכה לקבל החלטה עכשיו נובמבר לא צריך להפוך לחודש שבו אנחנו מפחדים לקנות אונליין. להפך: אפשר לחפש מבצעים, להשוות מחירים וליהנות מהקניות שצריכים. רק כדאי לזכור שגם ההגנה על הכסף שלנו היא חלק מההתנהלות הפיננסית. לא מספיק למצוא מחיר טוב; צריך גם לוודא שאנחנו משלמים במקום הנכון ולא מוסרים פרטים למי שלא אמור לקבל אותם. אז לפני שלוחצים על הקישור, מזינים את הכרטיס או משלמים כדי לשחרר חבילה שלא ברור מה קרה לה — אפשר לחכות עוד רגע. המבצע אולי מסתיים בעוד שמונה דקות. לא כל הודעה שמגיעה עכשיו צריכה לקבל החלטה עכשיו. *הכותבת היא מנהלת המרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים. (איתן אטיאס) |
צילום: איתי שווץ
|