www.rinunim.co.il
Deprecated: Function split() is deprecated in /home/rinunimc/public_html/PrintArticle.php on line 64
|
המחקר שעשוי לנצח את סרטן השד. כתבה: רונית קיטאי. צילום: רמי שלוש דוברות הטכניון
גאווה בעיר יקנעם. במעבדות הטכניון עופרי ויזנבליט בחזית המאבק במאבק בסרטן השד. במחקר בהובלתה פותחה גישה חדשנית לטיפול בסרטן השד ללא תרופה, באמצעות מערכת החיסון והושגו תוצאות מבטיחות
| ||
הישג מדעי יוצא דופן לדוקטורנטית, עופרי ויזנבליט מיקנעם שהייתה שותפה מרכזית לפיתוח טכנולוגיה חדשנית לטיפול בסרטן השד, במסגרת מחקר שנערך בטכניון ופורסם בכתב העת המדעי היוקרתי .ACS Nano עופרי, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון, הובילה יחד עם הדוקטורנטית רוואן מחאג'נה ובהנחיית ד"ר אסף זינגר, ראש המעבדה לננו-הנדסה בהשראת הטבע את המחקר שמציג גישה טיפולית שונה מהמקובל כיום: במקום לתקוף את תאי הסרטן באמצעות תרופות, הטכנולוגיה שפותחה מבקשת לשנות את סביבת הגידול ולסייע למערכת החיסון של הגוף להילחם בו בעצמה. ראש עיריית יקנעם רומן פרס יחד עם מ'מ וסגניתו ד'ר סימה ניסלבאום נפגשו עם עופרי ובירכו אותה על הישגה המדהים. ראש העיר שיבח את עפרי ואמר לה שהיא מעוררת השראה על היותה חלק מהמאמץ העולמי למצוא פתרונות חדשים למחלות המורכבות ביותר. מחקרה של עופרי התמקד בסרטן שד מסוג Triple Negative – תת-סוג הנחשב אגרסיבי ומאתגר במיוחד, בין היתר משום שאין בו את הקולטנים המאפשרים שימוש בחלק מהטיפולים הממוקדים הניתנים בסוגים אחרים של סרטן השד. במקרים אלה, אפשרויות הטיפול מוגבלות יותר והטיפול הכימותרפי עדיין מהווה מרכיב משמעותי בהתמודדות עם המחלה. במחקר בחרו החוקרים שלא להתמקד בתקיפה ישירה של תאי הגידול, אלא במנגנון ההגנה שהוא יוצר סביבו. גידולים סרטניים מסוגלים לגייס מקרופאגים (תאים של מערכת החיסון) ולהפוך אותם מתאי הגנה לתאים התומכים בהתפתחות הגידול. הטכנולוגיה שפותחה מבוססת על ננו-חלקיקים המכונים MPsomes ואשר אינם מכילים תרופה. החלקיקים נועדו להיקשר לאתרים בסביבת הגידול ובכך לצמצם את יכולתו לגייס את תאי מערכת החיסון לטובתו. בניסויים פרה-קליניים בתרביות תאים ובמודלים של עכברים נצפתה ירידה בצמיחת הגידולים, לצד שינוי בהרכב תאי מערכת החיסון בסביבת הגידול, פחות תאים התומכים בגידול ויותר תאים בעלי יכולת לתקוף תאים סרטניים. החוקרים אף לא זיהו סימני רעילות באיברים חיוניים במסגרת הניסויים שבוצעו. אחד ההיבטים המעניינים בפיתוח הוא האפשרות לייצר את הננו-חלקיקים בקצב גבוה יחסית, כאשר במחקר הודגמה יכולת ייצור מרשימה של כ-20 מיליליטר בשמונה דקות. בנוסף, חלק ניכר מהחומרים המשמשים בטכנולוגיה מוכרים כחומרים בעלי פרופיל בטיחותי, נתון שעשוי להיות משמעותי בהמשך הדרך. המחקר נמצא עדיין בשלב הפרה-קליני, והדרך ליישום רפואי בבני אדם עוד ארוכה וכוללת המשך מחקר, אישורים וניסויים קליניים. עם זאת, כבר עתה הוא מסמן כיוון מחקרי מסקרן, שעשוי בעתיד להרחיב את האפשרויות העומדות בפני חולי סרטן. עבור עופרי ויזנבליט המחקר הוא גם מסע אישי. בגיל 25 גילתה כי היא נשאית של מוטציה בגן BRCA1, עובדה שהעמיקה את החיבור שלה לעולם סרטן השד והפכה את הרצון למצוא חלופות טיפוליות לפחות פולשניות לחלק משמעותי מהשליחות המדעית שלה. כיום ממשיכה עופרי לעסוק במחקר ופיתוח, ובין היתר מקדמת כיוונים חדשים לאבחון מוקדם של סרטנים נשיים באמצעות דגימות דם ודם וסת. ראש העיר יקנעם רומן פרס: 'אני מברך את עופרי ומתרגש יחד איתה. עופרי היא בדיוק הסיפור שאנחנו רוצים לספר על יקנעם: צעירה, אמיצה, סקרנית, נחושה ובעיקר כזו שלא מפחדת לחשוב אחרת. ההישג של עפרי הוא מקור של גאווה עצומה לה, למשפחתה, ליקנעם ולמדינת ישראל כולה. עפרי הוכיחה שהחיבור בין מצוינות, התמדה ושליחות אישית יכול להוליד רעיונות שמשנים את גבולות האפשר.אני גאה בה ומאחל לה להמשיך לחלום רחוק, לחקור באומץ ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות שתסייע לאנשים רבים'. דוקטורנטית בפקולטה להנדסה כימית ומובילת המחקר עפרי ויזנבליט: 'המחקר הזה נולד מתוך הרצון לחשוב אחרת על הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם סרטן. במקום לנסות רק לפגוע בתאי הגידול, שאלנו איך אפשר להתערב בסביבה שהגידול יוצר סביבו ולרתום מחדש את מערכת החיסון שתפעל נגדו. התוצאות שקיבלנו עד כה מעודדות מאוד, אבל חשוב לי להדגיש שמדובר עדיין במחקר פרה-קליני והדרך עד לטיפול בבני אדם עוד ארוכה. לצד העשייה המדעית, חשוב לי גם לעודד ילדות ונערות להיחשף למקצועות ה-STEM כבר בתיכון, ולראות במדע ובהנדסה תחומים שהן יכולות להשתלב בהם ולהוביל. שמחתי לשמוע שבעיר שלי רואים חשיבות גדולה בקידום התחום הזה'. (רועי אדוט דובר העיר יקנעם) |
צילום: רמי שלוש דוברות הטכניון
|
עפרי ויזנבליט. צילום: אלבום משפחתי
|