בית החולים כרמל ממשיך להציב את המחקר הרפואי בראש סדר העדיפויות, במטרה לקדם את רופאיו החוקרים ולהביא את רפואת המחר אל מיטת החולה. השבוע נערך בבית החולים מפגש התנעה חגיגי לקידום שורת מחקרים משותפים ופורצי דרך של רופאי כרמל יחד עם חוקרי הפקולטה לרפואה של הטכניון.
בית החולים 'כרמל' מאמין כי מחקר קליני ובסיסי הוא המפתח לרפואה ציבורית מצוינת ומתקדמת. כחלק מתפיסה אסטרטגית זו, אירח השבוע בית החולים מפגש התנעה מיוחד שנועד למסד ולהעמיק את שיתוף הפעולה המחקרי בין רופאי כרמל לחוקרים המובילים מהפקולטה לרפואה והפקולטה להנדסה ביו-רפואית של הטכניון.
המפגש, שנערך בביה"ח 'כרמל', ריכז תחת קורת גג אחת את הצמרת הרפואית והאקדמית של שני המוסדות. כיבדו בנוכחותם: המשנה לנשיא למחקר בטכניון פרופ' נעם אדיר, דיקן הפקולטה לרפואה של הטכניון,פרופ' עמי אהרונהיים וצוות חוקרי הטכניון, מנהל ביה'ח כרמל פרופ' אבי גולדברג, סגנית מנהל בית החולים ד'ר שרון קמה; יו'ר רשות המחקר של 'כרמל' פרופ' וליד סליבא, ויו'ר ועדת חינוך, הוראה ואקדמיה של בית החולים פרופ' דבי זיסמן.
יו'ר רשות המחקר של 'כרמל' פרופ' וליד סליבא, הדגיש את החשיבות האסטרטגית של המהלך : 'המחקר הוא מנוע הצמיחה של בית החולים כרמל. אנו רואים במחקר לא רק כלי לקידום המדע, אלא חובה מקצועית שמשפרת באופן ישיר את איכות הטיפול שאנו מעניקים למטופלים שלנו. החיבור ההדוק עם מוסד אקדמי טכנולוגי בסדר גודל של הטכניון, מאפשר לרופאים שלנו להפוך את השאלות והאתגרים שעולים יום-יום מהשטח - לפריצות דרך מדעיות של ממש'
.
המשנה לנשיא למחקר בטכניון, פרופ' נעם אדיר שיבח את היוזמה המשותפת: 'אני מברך בחום על שיתוף הפעולה ההדוק והפורה עם בית החולים 'כרמל'. החיבור בין הידע הקליני המעמיק והניסיון העשיר של רופאי 'כרמל', לבין היכולות המחקריות והטכנולוגיות המתקדמות של חוקרי הטכניון, הוא מכפיל כוח אמיתי. יחד, אנו מייצרים אקו-סיסטם מחקרי יוצא דופן שיוביל לפיתוחים רפואיים משמעותיים, ויתרום רבות להכשרת דור העתיד של הרפואה והמחקר בישראל'.
במרכז המפגש הוצגו שישה צירי מחקר משותפים ומרתקים, המשלבים רפואה, הנדסה ובינה מלאכותית:
פיתוח שיטות ניתוח זעיר-פולשניות: ד'ר אריאל רויטמן מ'כרמל' וד'ר אסף מרום מהטכניון יחקרו היתכנות של טכניקה אנדוסקופית חדשנית (Arytenoidopexy) לניתוחי גרון ומיתרי הקול, במטרה לשפר את תוצאות הניתוח ולהקל על שיקום המטופלים.
תקווה לחולי פיברוזיס ריאתי: ד"ר ג'והאד ח'ורי מ'כרמל' ופרופ' זייד עבאסי מהטכניון יובילו מחקר המבקש לסמן מטרה טיפולית חדשה (קולטן GPR87) כדי להתמודד עם מחלת הצלקת הריאתית קשת הריפוי.
בינה מלאכותית באבחון מחלות ריאה: מחקרם המשותף של פרופ"ח מיכל שטיינברג מ'כרמל' ופרופ' /ח יוני סביר מהטכניון רותם את טכנולוגיית ה-AI. המערכת תסרוק צילומי חזה שגרתיים ורשומות רפואיות כדי לאתר ולסנן מוקדם מטופלים הסובלים מברונכיאקטזיס (התרחבות סמפונות), עוד בטרם החמירה מחלתם.
חקר המוח, המרחב והשמיעה : ד'ר אוהד רכניץ מכרמל ופרופ'/ח דורי דרדיקמן מהטכניון יבצעו מיפוי מוחי מתקדם באזורי ההיפוקמפוס וקליפת המוח השמיעתית, כדי להבין כיצד המוח מעבד "מרחב שמיעתי" - מחקר בסיסי בעל פוטנציאל אדיר להבנת תהליכים קוגניטיביים.
שיקום חכם לאחר החלפת ברך: ד"ר ירון ברקוביץ' מ'כרמל' וד"ר אריאל פישר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, יפתחו מערכת המבוססת על חיישני תנועה לבישים. המערכת תנתח את הליכת המטופל לאחר ניתוח החלפת ברך ותסייע לו 'לתכנת מחדש' וליצור תבנית הליכה נכונה ובריאה.
איתור הפרעות קצב לב דרך השעון החכם: ד'ר חורחה שלמיאסר מ'כרמל' ופרופ' יעל יניב מהטכניון (הנדסה ביו-רפואית) מפתחים טכנולוגיית למידת מכונה ו-Deep Learning. המערכת תדע לזהות סמנים ביולוגיים חדשניים המעידים על פרפור פרוזדורים (הפרעת קצב לב), וזאת באמצעות מדידה קצרה ופשוטה של קצב הלב בשעון חכם רגיל.
מפגש ההתנעה המוצלח מהווה יריית פתיחה לשורה ארוכה של מיזמים ועשייה משותפת, כאשר בבית החולים כרמל מדגישים כי ימשיכו להעניק רוח גבית, משאבים ותמיכה מלאה לרופאים החוקרים, מתוך הבנה שהמחקר של היום הוא הטיפול מציל החיים של מחר.