www.rinunim.co.il
Deprecated: Function split() is deprecated in /home/rinunimc/public_html/PrintArticle.php on line 64
|
'תום והיונים' מאת דפנה דרוקר. איורים: מיטרה אריאלי. הוצאת 'גלילי'. כתבה: רונית קיטאי.צילום: אלי בן חמו
דפנה דרוקר תושבת קריית שמונה עוסקת בשיקום בריאות הנפש והיא אמו של בוגר על הרצף אוטיסטי. 'תוֹם וְהַיּוֹנִים' מביא את סיפורו של ילד שמתקשה לבטא את עצמו במילים, ושל אמו, שקוראת אותו מעבר למילים, ואיך המפגש המרגש עם היונים שבכיכר משנה את כל התמונה
| ||
הפסקתי לעבוד והקדשתי את כל זמני לתום, לטייל איתו בגנים הציבוריים, לשחק בחול על חוף הים, לרוץ עם היונים בכיכר העיר וכמובן להקריא לו כל הזמן סיפורים, גם כשלא דיבר ולא הגיב'. דפנה דרוקר, סופרת ומשוררת, תושבת קריית שמונה, אמנית, מרצה וזמרת המבצעת את שיריה. 'תוֹם והַיּוֹנִים' הוא ספר הילדים הראשון שלה, שיצא לאור לאחר ארבעה ספרי שירה. בהקדמה לספר כותבת נטע ענבר-סבן, פסיכולוגית ומטפלת משפחתית, מחברת ספרי ילדים וספרי עיון בפסיכולוגיה: קהסיפור מבטא ומתאר את החיבור בין האינסטינקט הילדי לבין הצורך להתחבר לדרישות הסביבה והחברה וּלְדַבֵּר, להפעיל חשיבה ולבטא אותה באמצעות מילים. בספר עולה חשיבותו של החיבור לטבע, שמאפשר התפתחות ומעבר מתקשורת אינטואיטיבית לתקשורת מילולית עם בעלי חיים שבאה לידי ביטוי בעזרת מחוות ופעולותק. לדברי דפנה, מכיוון שבנה תום לא הצליח לבטא את עצמו, היו לו התפרצויות כעס ותסכול, במיוחד בחוץ במקומות ציבוריים, "מה שהיה מלחיץ מאוד ולא נעים. לא ידענו איך להכיל זאת. הוא הלך לגן אבחוני ואחר כך לגן שפתי, שם עבדו איתו על מיומנויות התקשורת הבלתי-מילולית ועל הדיבור. קלינאי תקשורת נהדר בשם מיכאל פרל הצליח לגרום לו להתחיל לדבר, בהתחלה בהברות לא ברורות והחלפת עיצורים ובהדרגה תום הצליח לדבר ולבטא את עצמו לשמחתנו הרבה. אז נאמר לנו שהוא כבר לא אוטיסט וסובל מבעיות רגשיות, והושם בכיתה קטנה בבית ספר רגיל. רק בגיל 13 בחטיבה אובחן עם תסמונת אספרגר והוכר כאוטיסט", היא מספרת. עם השנים הצליח תום לא רק לבטא את עצמו, אלא להצטיין בלימודים, לסיים בהצלחה את בחינות הבגרות. הוא אף החל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה והחל לכתוב בעצמו ספרי פילוסופיה. כיום, בגיל 28, הוא רואה את עצמו כפילוסוף ומנהל אתר אינטרנט שהקים, בו הוא מפרסם מהגותו הפילוסופית באנגלית ויש לו עוקבים מכל העולם: www.philosocom.com דפנה דרוקר: 'אמר הרב שלמה קרליבך: 'כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו'. למרות שתום לא הצליח לדבר היה לי ברור מההתחלה שהבן שלי אינטליגנטי וחכם. האמנתי בו ואני עדיין מאמינה לאורך כל חיינו. תום עשה דרך מופלאה עד שהיום הוא מצליח לחיות לבד. יש לו עדיין מה ללמוד על החיים העצמאיים, אבל הוא מוכיח שוב ושוב שהוא מסוגל לעשות הכל, בזמן ובקצב שלו. הסיפור על 'תום והיונים' מבטא את האמונה הזאת, שכל ילד הוא אוצר שיש להאמין בו ולטפח אותו גם ולמרות השונות שבו'. משנת 2020 דפנה, בן זוגה ובנה תום מתגוררים בקריית שמונה, בה עברו את הקורונה, השבעה באוקטובר והפינוי בעקבות המלחמה. בימים אלו הם חיים תחת הפגזות בלתי פוסקות של החיזבאללה. דפנה: "חזרנו לעיר ואנחנו רוצים לקוות שהמלחמה הנוכחית תסתיים מהר ונוכל לחזור לשגרת חיינו המבורכת. אני מאמינה בצורך ליישב את הגליל העליון בכלל ואצבע הגליל בפרט, ורוצה להאמין שהצפון היפה שלנו יזכה לשלום, לצמיחה ולשגשוג". מאז שדפנה זוכרת את עצמה היא הייתה מוקפת ספרים. אימה וסבתה היו מורות במקצוען, ובתקופות מסוימות בחייהן שתיהן גם שימשו ספרניות. בבית של סבא וסבתא שלה וגם בבית הוריה היו ספריות גדושות בספרים שונים, כולל בחדר הילדים שבו היו ספרים רבים שהיא ואחיותיה קיבלו במתנה בימי הולדת ובחגים. כשדפנה הייתה בת שלוש-ארבע היא דקלמה בעל פה את ״דירה להשכיר״ של לאה גולדברג. "סבא קרא לי מתוך ספרים ביידיש שתרגם לעברית תוך כדי קריאה, ואימי קראה בהמשכים לאחיותיי ולי את 'הנסיך הקטן', לפני השינה. בבית הספר המחנכות קראו בכיתה בהמשכים את 'אל עצמי' של גלילה רון פדר ואת 'המצחיקה עם העגילים' של יעל רוזמן, ספרים שריגשו אותי עד דמעות. מרגע שלמדתי לקרוא בלעתי כל ספר בסביבה, כולל אנציקלופדיות, אטלסים, מילונים ותנכ״ים מפורשים", היא נזכרת. היה לה מנוי בספריה השכונתית, והיא נהגה לקרוא ולהכין שיעורים בחדר העיון ולהחליף מדי יום שני ספרים. כילדה מחוננת הותר לה לקרוא גם ספרים שאינם לגילה. "בגילים 8-9 בלעתי אגדות עמים. בגילים 10-12 קראתי ספרי חסמב״ה של יגאל מוסנזון, יומנים וספרי בלשות ומסתורין. בגיל 13-14 כבר קראתי ספרים למבוגרים. התעניינתי גם בביוגרפיות, במדע בדיוני והתרגשתי מרומנים רומנטיים", מגלה דפנה. היה לה ברור שיום אחד כשהיא תהיה אימא היא תקריא לילדיה ספרי ילדים, "אך לא חלמתי שיבוא היום שאכתוב בעצמי ספר שכזה" אומרת דפנה, שבמשך השנים כתבה יומנים ומכתבים ובגיל 12 הפכה לכתבת צעירה בעיתון הילדים והנוער ״הארץ שלנו״. "החל מגיל 12 כתבתי כתבות ושירים. כשהייתי בת 15-16 כתבתי שירים כמעט מדי יום. לחבר הראשון כתבתי שירי אהבה. מאוחר יותר, בגילים 19-20, חוויתי פרידה כואבת וכתבתי שירים כואבים ועצובים. בשנות ה-20 וה-30 כתבתי בעיקר על אהבה ועל הכמיהה לזוגיות טובה ומאושרת", היא מציינת. בגיל 24 הכירה את בעלה הראשון ואב בנה. דפנה: "היינו מאוהבים ומאושרים מאוד והגשמנו את חלומנו כשהבאנו לעולם את תום. התרגשתי מאוד מבואו לעולם ומהגשמת חלומי להפוך לאם, אבל חוויתי הצפה רגשית ומצבי רוח קיצוניים. הפסיכיאטרית הגדירה זאת כדיכאון לאחר לידה. לאחר שלוש שנים קשות של אתגרים כלכליים וקשיים התפתחותיים של בננו, ניסינו להביא לו אח או אחות, ניסיון שנגמר בהפלה, לה הגבתי קשה מאוד. אז אובחנתי עם מניה דיפרסיה – הפרעה דו קוטבית. מאז אני מתמודדת נפשית, שמקבלת טיפול תרופתי ונמצאת במעקב פסיכיאטרי. נישואינו לא שרדו זאת, והחלטנו להתגרש יפה ולמנוע כל פגיעה בבננו היקר. מזה 19 שנה אני מאוזנת, עובדת, יוצרת וחיה חיים נורמטיביים וגם נהנית מזוגיות נהדרת". לדבריה, הרעיון לספר הילדים ״תוֹם וְהַיּוֹנִים״ התממש בקיץ האחרון, לאחר 25 שנה, כשהצליחה להעלות את הספר על הכתב. בתהליך ההוצאה לאור נוספו לו איורים נפלאים של האמנית מיטרה אריאלי, שעיצבה ועימדה את הספר. במהלך העבודה על הספר היא הופתעה לקבל מהמו'ל של הוצאת 'גלילי', יהורם גלילי, שהיה בחופשה עם אשתו באתונה, סרטון וצילומים של ילד קטן שרץ להנאתו בין עשרות יונים בכיכר המרכזית של אתונה. דפנה: 'מעולם לא חשבתי שאני יכולה לכתוב גם לילדים. אני מניחה שסיפורו של תום פשוט צריך היה לעלות על הכתב ולצאת לאור על מנת שילדים רבים אחרים, המתקשים לבטא את עצמם מסיבות שונות, וילדים בכלל יכירו את סיפורו, יבינו ויכירו את שונותם של ילדים כמוהו וימצאו בו תקווה רבהק'. . עם הספר הגיע לעולם השיר ״תום הקטן״, אותו כתבה דפנה בהשראת הספר ושרה בעצמה. חברה ושותפה ליצירה ניר פוראי הלחין, הפיק מוזיקלית עדי דרוקר וליווה בגיטרה אקוסטית עופר פנק. "יהורם גלילי העלה רעיון להפיק לשיר וידאו-קליפ המבוסס על איורי הספר, דבר שהצליחה חברתי המוכשרת אילי וולף לבצע בעזרת כלי בינה מלאכותית והרבה כישרון יצירתי. ניתן לסרוק את קוד ה-QR שבכריכה האחורית של הספר כדי לצפות בו ביוטיוב", אומרת דפנה ששרה את שיריה. לפני שנתיים היא הוציאה את אלבום הבכורה ״לא מאוחר״, שניתן להאזין לו בספוטיפיי, באפל מיוזיק וביוטיוב. כמה סינגלים מהאלבום הבא כבר זמינים להאזנה באפליקציות המוזיקה השונות. בהכשרתה דפנה דרוקר היא מעצבת גרפית עם יותר מ-20 שנות ניסיון, אך בשנים האחרונות היא עברה הסבה לתחום השיקום בבריאות הנפש, והיא מעבירה למתמודדים אחרים את תובנות החיים שלה מניסיונה האישי. כמו כן היא למדה להיות מרצה ולספר את סיפור חייה והתמודדותה בפני קהלים שונים, מפגשים בשם "ניצחון הרוח", שבהם היא משלבת שירים וסיפורים מתוך ספריה. "בספרי תום הקטן מגלה דווקא כשהוא חולה ובמצוקה שהיונים הן חברות אמיתיות, שדואגות לשלומו ובאות לבקר אותו. זה לא מקרי. אני מאמינה שבעלי החיים הם חברים שלנו. לכן לפני 13 שנה נעשיתי צמחונית. בעלי החיים אינם נחותים מאיתנו, יש להם אינטליגנציה, רגשות, אינסטינקטים וזכות לחיות חיים טובים בעולם לצידנו. לכן מקומם אינו בצלחת, ואנו יכולים להתקיים מצוין ללא מוצרים מן החי. אינני כופה את דעותיי על אף אחד, כי אני מאמינה בזכותם של אנשים לחיות בדרכם לפי מצפונם, אבל זו דרכי ואני מאמינה בה ושלמה איתה", היא אומרת לסיום. הספר "תום והיונים" נמכר בחנויות הספרים ברחבי הארץ וב"עברית": https://www.e-vrit.co.il/Product/38938/%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D?srsltid=AfmBOorH435Cw3EgGcu4egcyzjLonfi2bBUfWBlriRZKzPhKs9aFFRlF |
'תום והיונים' מאת דפנה דרוקר. איורים: מיטרה אריאלי. 'גלילי הוצאה לאור'
|