www.rinunim.co.il
Deprecated: Function split() is deprecated in /home/rinunimc/public_html/PrintArticle.php on line 64
|
היום 25.11.25 , מציינים במרכז הרפואי 'רמב'ם' את יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים. כתבה: רונית קיטאי. צילום: הקריה הרפואית רמב'ם
במרכז הרפואי רמב'ם, המטפל באוכלוסייה של כ-2 מיליון מתושבי צפון ישראל, מדווחים כי במהלך שנת 2025 אותרו מעל 80 נשים אשר הגיעו לטיפול רפואי, ונמצאו כחלק ממעגל האלימות
| ||
אומרת שגית זאבי מנהלת השירות הסוציאלי ברמב'ם: 'אלימות היא חוצת גבולות, מגדרים, מגזרים, תרבויות ואמונות. הנשים שאנו פוגשים מגיעות מכל קצוות הקשת הישראלית, אך חולקות מציאות משותפת וכואבת. התפקיד שלנו הוא להיות ערים לסימני המצוקה ותמרורי האזהרה, ולהושיט יד לנשים כצוות שנמצא בעמדת מפתח קריטית, לפני שיהיה מאוחר מידי'. במסגרת יום המודעות, התקיים ברמב'ם יום עיון אשר עסק בסוגיית האלימות המופנית כלפי נשים. את דברי הפתיחה נשאו ד"ר ורדית גפשטיין, יו'ר ועדה מוסדית לאלימות במשפחה ברמב"ם ועו"ס זאבי. בהמשך הרצתה עו"ס סברין אסדי, מרכזת תחום האלימות בשירות הסוציאלי, על האופן שבו נשים נפגעות אלימות במשפחה מציגות את עצמן ברשתות החברתיות, ועל המורכבות שהעידן הדיגיטלי מוסיף לחייהן. עו"ס סנדרה אבו חמוד, הציגה מבט מעמיק על הפרעת דחק פוסט טראומטית(PTSD) בקרב חיילים, ובמקרים רבים, השלכותיה הישירות על הזוגיות שלהם. הסכנה שאורבת בברים ובמועדונים: תופעת סמי האונס מתרחבת ולכן חלקו העיקרי של יום העיון ברמב'ם הוקדש לנושא נפגעות סמי אונס, ולתהליך הטיפול בהן ובממצאים היכולים לסייע במיצוי הדין עם התוקפים. לימור אייזנבוד, מנהלת בית המרקחת ברמב'ם הרחיבה על סמי האונס הקיימים, הסכנות והתסמינים, ואופיר שטוי, נפגעת סם אונס ומקימת עמוד הפייסבוק "הכל רק לא לשתוק" חלקה את סיפורה בפני הקהל. קבוצת הסמים המסוכנים, הידועה כ"סמי אונס", מוחדרת באופן נוזלי למשקאות ללא ידיעת הקורבן, מתוך מטרה לגרום לערפול או אובדן הכרה לצורך ניצול ופגיעה מינית. חשיפה לחומרים הללו מובילה לירידה ביכולת ההתנגדות של הקורבן, ערפול הכרה וישנוניות, וכן לחוסר יכולת לזכור את האירוע או את פרטיו. מוסיפה זאבי : 'בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר מקרים של תקיפה תחת השימוש בסם אונס, אבל ישנו גם הרבה חוסר ידע לגבי נהלי הטיפול לאחר האירוע. עבור נשים שעברו את החוויה הנוראית הזו, ההתמודדות היא כפולה: גם עם התקיפה וגם עם חוסר היכולת להגיב או לזכור מה שאירע. נטילת דגימת שיער יכולה להבהיר לכל הפחות שאכן היה שימוש בסם אונס. בדיקות נוספות יכולות לתעד ולדגום ממצאים שיכולים לשמש בעתיד לזיהוי התוקף בחלק מהמקרים. לכל אישה ולכל קורבן יש את הזכות לפעול במקרים הללו כפי שהן מוצאות לנכון, אבל המערכת הרפואית חייבת לסייע להן ולספק את האפשרות הזו בחלון ההזדמנויות הקצר שעומד לרשותן'. (דגנית קניג ס/ דובר רמב'ם) |
