www.rinunim.co.il
Deprecated: Function split() is deprecated in /home/rinunimc/public_html/PrintArticle.php on line 64
|
פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס מציין את שנת חצי היובל. כתבה: יפעת רובינשטיין. צילום: אפרת אשל
מפעל הפיס הודיע היום (ג', 13.5) כי ליו"ר ועדת השיפוט של פרס ספיר לשנת 2025 מונתה חוקרת התלמוד, אשת החינוך והתרבות, המחנכת והסופרת ד'ר רות קלדרון. היא תחליף בתפקיד זה את נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת אסתר חיות ששימשה בתפקיד בשנה האחרונה
| ||
לרגל שנת ה-25 לפרס ספיר לספרות, מפעל הפיס השיק היום לוגו חדש אשר עוצב ע'י סטודיו "הליגה" לרגל 25 שנות פעילות של פרס ספיר ומבוסס על הספרות 2 ו־5 המורכבות מאיור סכמטי של ספרים פתוחים, דינמיים, אשר מדמים את פעולת הדפדוף, את המעבר בין רעיונות, ואת הרוח החיה של הכתיבה והקריאה. הבחירה בצבעוניות מונוכרומטית שומרת על מראה אלגנטי ורשמי, אך הצורניות הלא-קשיחה שומרת על חיות וגמישות. פרס ספיר על שמו של פנחס ספיר נוסד בשנת 2000 והינו החשוב והמפורסם בפרסי הספרות המחולקים בישראל. הוא יוענק השנה בפעם ה-25 על ידי מפעל הפיס. הפרס נוסד במטרה לעודד את היצירה הספרותית בעברית ואת תרבות הקריאה בישראל, מתוך החשיבות הרבה שמפעל הפיס רואה בקידום התרבות והספרות הישראלית, ובטיפוח סופרות וסופרי ישראל. הפרס מוענק במסלול ראשי ובמסלול ביכורים. ההכרזה על הזוכים מתקיימת בתום הליך מיון של ועדת השיפוט לפרס. כיו'ר ועדת השיפוט לפרס ספיר מונתה ד'ר רות קלדרון אשת חינוך וחוקרת תלמוד, סופרת ומנהיגה תרבותית בולטת ומוערכת בישראל. הפועלת לקידום תרבות עברית ישראלית ויהודית, לטיפוח לומדי תורה בעולם החילוני, ולעיצוב מרחב ציבורי הומניסטי ליברלי ועשיר בתרבות. בין השנים 2013-2015 כיהנה כחברת כנסת וכסגנית יו'ר הכנסת ה-19 מטעם מפלגת 'יש עתיד', אך תרומתה העיקרית לחברה הישראלית היא בתחום החינוך והתרבות העברית. ד'ר רות קלדרון היא מייסדת-שותפה של בית המדרש 'אלול' בירושלים (בית המדרש הראשון המשותף לנשים ולגברים, לדתיים ולחילונים), על פועלה זה קיבלה את פרס אבי חי על היוזמה להקמתו. קלדרון היא גם המייסדת של "עלמא - בית לתרבות עברית" בתל אביב (מרכז המשלב דרכי לימוד מסורתיות של בית מדרש עם לימוד אקדמי של תרבות כללית ולימוד אמנות), ובראשו היא עומדת כיום כנשיאה. היא שימשה כראש אגף תרבות וחינוך בספרייה הלאומית ובעבודתה האקדמית והציבורית פועלת להנגשת המקורות היהודיים לציבור הרחב. ספריה מבטאים את גישתה הייחודית לחיבור בין המסורת היהודית לחיים המודרניים. חיברה יצירות חשובות כדוגמת 'השוק, הבית, הלב' (אגדות תלמודיות) ו'אלפא ביתא תלמודי'. בוגרת מחזור א' של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, וכיום ממשיכה את פעילותה החינוכית כחברת סגל בכירה במכון מנדל למנהיגות, ומהווה דמות מפתח בדיאלוג בין קבוצות שונות בחברה הישראלית ובחידוש התרבות העברית. ד'ר רות קלדרון נשמעה בתגובה למינוי שלה: 'אני מודה על הזכות להצטרף למפעל החשוב של פרס ספיר בשנתו ה-25. בעיצומה של תקופת מלחמה, בימים שבהם ישראל מגויסת ומנסה להחלים מן האובדן והצער, התרבות היא כוח אדיר להתבוננות, לחידוש ולבניה. הספרות הישראלית נושאת בתפקיד משמעותי ביותר בהגנה על נפשו של הבית המשותף". הספר העברי ישוב לכבודו הראשון - להיות לצורך גמור וגם לתכשיט לכל בית ישראל. הלב העברי ידבק במקורו והקשר שבין המחשבה העברית ובין הספרות יתחדש" // חיים נחמן ביאליק, 'הספר העברי' (מתוך 'דברי ספרות' דביר, תשכ"ה). הליך בחירת הזוכה בפרס ספיר נעשה באופן מדורג במהלך כשישה חודשים והוא כולל מספר שלבים: בשלב ראשון, בחירת "רשימה ארוכה", הכוללת 12 ספרים מבין עשרות המועמדים. בשלב שני, בחירת "רשימה קצרה", הכוללת 5 ספרים מבין ספרי ה"רשימה הארוכה". בשלב אחרון, בחירת הספר הזוכה בפרס ספיר מבין ספרי "הרשימה הקצרה". מועמדות הספרים בכל שלב מזכה את כותביהם בפרס כספי. בסך הכל מעניק מפעל הפיס 765 אלף ₪ בפרסים לסופרים ולסופרות: פרס עבור מועמדות ברשימה ארוכה - 30 אלף ₪ לסופר.ת. פרס עבור מועמדות ברשימה קצרה - 60 אלף ₪ לסופר.ת (במסלול ביכורים 30 אלף ₪). פרס לזוכה בפרס ספיר לספרות - 180 אלף ₪, הספר מתורגם לשפה זרה על פי בחירתו של הזוכה, וכן מתורגם לשפה הערבית. לזוכה במסלול ביכורים פרס בסך 75 אלף ₪. מפעל הפיס רוכש מהדורה בת 500 ספרים מרשימת המועמדים הסופית ומעניק אותם לספריות ציבוריות. הגשת מועמדות לפרס ספיר לספרות לשנת 2025 אפשרית באתר מועצת הפיס לתרבות ולאמנות https://culture.pais.co.il/ עד לתאריך 4.6.2025. הזוכים בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לאורך השנים: שנת 2000: חיים סבתו, "תאום כוונות", בהוצאת ידיעות אחרונות שנת 2001: דויד גרוסמן, "מישהו לרוץ איתו", בהוצאת הקיבוץ המאוחד שנת 2002: גיל הר אבן, "שאהבה נפשי", בהוצאת כתר ספרים שנת 2003: אמיר גוטפרוינד ז"ל, "אחוזות החוף", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר שנת 2004: דן צלקה ז"ל, "ספר האלף בית", בהוצאת חרגול שנת 2005: אלונה פרנקל, "ילדה שלי", בהוצאת מפה שנת 2006: רון לשם, "אם יש גן עדן", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר שנת 2007: שרה שילה, "שום גמדים לא יבואו", בהוצאת עם עובד שנת 2008: צבי ינאי ז"ל, "שלך סנדרו", בהוצאת כתר שנת 2010: יורם קניוק ז"ל, "תש"ח", בהוצאת ידיעות ספרים שנת 2011: חגי ליניק, "דרוש לחשן", בהוצאת הספרייה החדשה הקיבוץ המאוחד שנת 2012: שמעון אדף, "מוקס נוקס", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר שנת 2013: נעה ידלין, "בעלת הבית", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר שנת 2014: ראובן נמדר, "הבית אשר נחרב", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר שנת 2015: אורלי קסטל-בלום, "הרומאן המצרי", בהוצאת הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה. שנת 2016: מיכל בן-נפתלי, "המורה", בהוצאת כתר ספרים. שנת 2017: אסתר פלד, "פתח גדול מלמטה", בהוצאת בבל. שנת 2018: אתגר קרת, "תקלה בקצה הגלקסיה", בהוצאת כנרת זמורה דביר שנת 2019: אילנה ברנשטיין, "מחר ניסע ללונה פארק", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר שנת 2020: סמי ברדוגו, "חמור", בהוצאת הספרייה החדשה שנת 2021: הילה בלום, "איך לאהוב את בתך", בהוצאת כנרת זמורה דביר שנת 2022: אורית אילן, "אחות לפליאדות", בהוצאת ידיעות ספרים שנת 2023: עופרה עופר אורן, "מה קרה להגר באילת", בהוצאת כנרת זב"מ שנת 2024: יוסי אבני-לוי, "שלושה ימים בקיץ", בהוצאת כנרת זמורה דביר. (ליאור שובכר פרי, רני רהב) |
