www.rinunim.co.il
Deprecated: Function split() is deprecated in /home/rinunimc/public_html/PrintArticle.php on line 64
|
הוועידה הכלכלית השנתית חיפה והצפון התקיימה היום ב'דן כרמל'. כתבה: רונית קיטאי. צילום: רונית קיטאי, פאול אורלייב
שי באב'ד מנכ'ל משרד האוצר בוועידה הכלכלית השנתית של חיפה והצפון – What's next 2020 מייסודה של KPMG בשיתוף משרד עורכי סלומון ליפשיץ ושות' התייחס לנתוני שוק העבודה וקידום כלים לניהול יעיל ואפקטיבי '
| ||
שי באב'ד בהרצאתו ה בוועידה הכלכלית השנתית חיפה והצפון, מיסודה של KPMG בשיתוף סלומון ליפשיץ, שיתף את באי הוועידה, לקראת סיום הקדנציה שלו, בסיכום המגמות הכלכליות במשק לצד תחזית כלכלית. המגמות הכלכליות העיקריות שלקראת סוף 2018, קצב הצמיחה חזר לפוטנציאל, התאוששות בייצוא הסחורות, שוק העבודה נמצא בתעסוקה מלאה, מדיניות ריבית אפס המובילה לעליית מחירי הנכסים. שי באב'ד שגילה לקהל כי הוא מאוד אוהב את העיר חיפה בה כיהן במשך שמונה שנים בתפקיד מנכ'ל 'צים ישראל' וחותם בימים אלה ארבע וחצי שנים בתפקידו כמנכ'ל משרד האוצר. התחזית הכלכלית שבאב'ד הצביע, המשך צמיחה, בקצב מעל הפוטנציאל בטווח הקצר, הרבית המנוכה והשיפור בשוק העבודה, תומכים בהתרחבות הצריכה. אי שוויון: מבלי להיכנס לפוליטיקה, יש המון צעדים שהאוצר עושה על מנת להפחית את אי השוויון, כולל מתן קצבאות וחלוקת כסף רב, אך עדיין זה לא עוזר לפתור את אי השוויון. ניתן לראות כי לאורך הזמן יש הצטמצמות באי השוויון, עשינו המון צעדים, אך עדיין יש המון דברים שאפשר לעשות. שיעור ההשתתפות : אליה וקוץ בה. נתוני שוק העבודה המעידים על התעסוקה הקרובה למלאה, על פי פריון הנפש, הוא משתנה בהתאם להשכלתו של האדם, אנחנו צריכים לעסוק בשוק עם פוטנציאל מלא, כל מיני דברים על מנת להעלות את הפריון לנפש. כיום 40% מהתקציב הולך לאוצר. הרוב הולך על הוצאות של ריבית או ביטחון, הן ההוצאות הגדולות. בהשוואה למדינות שונות, אנחנו נמצאים בפער מבחינה תקציבית, הנובע משיקולי ביטחון. שי באב'ד המשמש במילואים כמג'ד חי'ר אמר כי 'בשנים האחרונות איזנו בין התקציבים, עד כמה שאפשר. זאת מתוך מחשבה של שוני, כשאמרנו לצבא, שהם יקבלו תקציב לחמש שנים, ועם זה תנסו להסתדר, ולאחר מכן הצלחנו לאזן את הפן האזרחי. בפוליטיקה יש מונח; ליל הברווזים .צריכים לבדוק במשך הלילה עם כל השרים את ההחלטה בדבר חלוקת התקציב. יש מלחמות ומשא ומתן על מנת שיצביע לנו השרים. עם שר הביטחון תמיד יש בעיה, כי הוא רוצה תמיד 10 פלוס X. ההחלטה בסופו של דבר היא של ראש הממשלה. שר הביטחון בדרך כלל, מביא אתו כוחות עזר, רמטכ'ל וכו' כדי להראות את חשיבות התקציב. אנחנו באוצר, מביאים את כל הארסנל שלנו, את החולים, הילדים וכיו"ב, זאת כדי להראות שאנחנו אלה שצריכים לקבל את התקציב. לאחר מכן, ראש הממשלה אומר X+5 לכולם, הוא אומר שוויון ודי. ואז יש מלחמות גדולות בין משרדי האוצר לבין הביטחון, והם מלכלכים אחד על השני בעיתונות, כדי להחיש את גודל הבעיה, ולהגדיל את תקציב המשרד. בליל הברווזים האחרון משרד הביטחון בכלל לא היה, ולכן הרווחנו את התקציב, ועשינו שינוי גדול, כמו בפנסיה של הגישור בצבא, וזה מיוחד לאנשי הצבא, שמגיל מסוים ועד לגיל הפרישה ניתן לתת לאיש הצבא תשלום פנסיה. עשינו פעולות רבות כדי להקטין את תקציב הביטחון ובהתאם להגדיל את תקציב האוצר.כל עוד הפריון גדל יותר מהשכר אנחנו נמצאים במקום טוב. השכר מזנק, בהסכמי שכר במשק במגזר הציבורי, משליך על המגזר הפרטי, הם מלינים על כך שהעלויות הייצור מקשה על התחרות. מגמות דמוגרפיות עתידיות : החלק היחסי של קבוצות אוכלוסייה: 50 אחוז מהאוכלוסייה הם ערבים או חרדים. יש לטפל בבעיה שקיימת אצל שני הסקטורים הללו בנוגע לשוק העבודה. אצל הערבים הבעיה היא הנשים שאינם מורשות לעבוד בחוץ על ידי הבעל ואצל החרדים הבעיה היא הגברים שרובם לא עובדים אלא רק לומדים והאישה היא המפרנסת של הבית. אם לא נטפל בזה, לא נוכל לדבר על חדשנות ולא נוכל לעשות דבר, כלכלת ישראל לא תוכל לעמוד על הרגליים, במידה ויהיה חלק שאינו נושא בנטל ולא מוצא את חלקו בשוק העבודה. שוב לגבי הפריון,.הגידול במשרות התמקד בענפים בעלי השכר הנמוכים, קרוב ל-20 אחוז מההשקעות בעולם הסייבר, מושקע בסייבר הישראלי, אנחנו מדינת סייבר מאד מתקדמת, אך עדיין רכבת עלית שנוסעת באופן פשוט בתוך העיר אין, בחלק מהעולם. המעבר בין התעשייה המסורתית לתעשייה היצרתית, ייצור מתקדם בתעשייה – מו"פ וחדשנות טכנולוגית. מכללות וטכנולוגיות, נושא קרוב לליבי, אנחנו חיים קצת בלה-לה לנד , כאשר אנחנו חושבים שהאקדמיה וההשכלה, היא הדרך לשוק התעסוקה שתביא להכנסה טובה ומקורה, זה נכון לפעמים, אך היום אם נסתכל על לוחמים ב-8200 את הכישורים שלהם הם רכשו טרם לצבא, והם בכלל לא עושים תואר, והם מתקדמים. לא בטוח שבעוד 20 שנה, תהיה עבודה לאנשים עם תואר, יכול מאד להיות שהמקצעות שאנחנו לומדים היום באוניברסיטה תכשיר אותנו למשרות בעוד עשרים שנה. , יכול להיות שבעוד 20 שנה לא יהיה נדרש בעו'ד נזיקין או חוזים, כי הכל יהיה באמצעות סטרטאפ וטכנולוגיה במחשב. פעם היינו צריכים לסדר ולסובב את האנטנה ואת הכפתור כדי לראות משבו בטלוויזיה, היום יש כל כך הרבה חברות שמפעילות ערוצי טלוויזיה, מעט אנשים מתקינים את הטכנולוגיה הזו לבד בביתם, אך מעטים אלו שעושים אותם. את הדברים שאנחנו פעם היינו עושים לבד ודורשים שימוש בטכנולוגיה, היום אנשים לומדים את זה ועושים את זה. אנשים שלומדים מקצוע טכנולוגי, כתוצאה משנות ה-80, לא נחשבים על פניו כמו כל השאר, האמהות שלנו יגידו 'שהבן שלי ילמד שם, ממש לא, הוא יהיה רופא או עורך דין. . אם הוא ילך ללמוד היסטוריה בהרווארד הוא לא יגיע אפילו ל-12 אלף בחודש. אם נכריח את הדתיים ללמוד לימודי ליבה, זה לא יעזור בכלל. אם יש משהו שלמדתי באוצר, זה שצדק זה כוכב בלבד.אם לימודי ליבה יעשו לו רע והוא יהיה חילוני זה יהיה לא טוב לא, לא נעשה את זה. אפשר לפתוח כיתה לדתיים למשך כמה חודשים בגיל בוגר יותר, רק דתיים, ולתת להם מקצוע טכנולוגי, זה יוציא אותם מקו העוני. למקומות האלה, אנחנו חייבים לשאוף להגיע.כאשר ילד יראה את אבא שלו הולך ללמוד בקורס טכנולוגי למרות שהוא דתי, זה כבר יביא אותם לרצות ללמוד לימודי ליבה. העדר תשתיות תחבורה ציבורית מספקות והעדפת רכב פרטי, גורמות לעלות משקית גבוהה. העלות משקית מוערכת באובדן תוצר של כ-40 מיליארד ש'ח. אנחנו במדינת ישראל משקיעים המון כסף כדי להגדיל את הנסיעה הציבורית ולהקטין את הפקקים, למרות זאת אנחנו נשארים אחרונית בזמן. אנחנו צריכים להגדיל את התחבורה וליעל את המצב הקיים. ההבדל בין המגזר הציבורי לפרטי, זה הנושא של האחריות, הדבר היחיד שבודקים אותי זה אם אני מושחת או לא, לא אכפת לכם באמת מיכולת הציבור שלי. מה הצפי שלנו מהמערכת ברמת ראש ממשלה ושרים, עד כמה אתם עוקבים שמה שהבטיחו לכם זה מה שנעשה? אנחנו בודקים רק אם הוא מושחת או לא כדי לדעת אם זה מה שמתאים לנו כדי להיות ראש ממשלה או לא. לא בוחנים נכונה את הלכים לניהול יעיל ואפקטיבי, לא עושים את ההבחנה בין העיקר לתפל. צריך להסתכל גם על עבודת הצוות ורתימת הצוות. במגזר הפרטי למדתי דבר אחד לגבי תירוצים, ענין שלוש המעטפות, כל פעם שהמצב נהיה רע תפתח מעטפה, הכישלון זה בגלל המנכ"ל הקודם. פעם שניה שהמצב נהיה רע נאשים את השוק, המחזוריות למטה, עלינו ממקום 12 למקום 4, לאף אחד לא אכפת בכלל. פעם שלישית כשאתה פותח את המעטפה האחרונה, כתוב לך, תכין שלוש מעטפות חדשות. זהו, אתה הולך הביתה. במגזר הציבורי אתה יכול לתרץ מאה פעם, וככל שאתה מתרץ יותר ויותר ככה אתה נשאר, הסטנדרט זה שאין שחיתות, וזה הופך את זה לבסדר. אגו בישראל , אין איך לטפל באמת, אבל אפשר לנסות לנטרל, כמו הרפורמה בחברת חשמל, אם אחד מסרב הוא צריך לקחת את זה עליו. הדבר האחרון הוא היכולת לקבל החלטות, צריך באיזה שהוא שלב להחליט, העלות שלא לקבל החלטה מביאה להוצאה יותר גדולה. היכולת לבצע כממשלה, צריכה להיבדק על הביצוע שלנו, על מה התחייבנו בכל אחד מהתחומים. הלוואי וכמה שיותר תהיה ממשלה, ואחרי 4 וחצי שנים אני אוכל לחזור למשפחה שלי, ותהיה תוכנית מסודרת לממשלה הבאה, מאחל בהצלחה למי שהולך לקחת את המושכות של תפקיד מנכ'ל האוצר .אין מקום מענין, מרתק ומשפיע כמו להיות במגזר הציבורי, חבר אמר לי לפני שהתחלתי לכהן שמנכ'ל האוצר זה הדבר הכי טוב והכי רע, התפקיד הכי מענין בחיים, וכשזה נגמר זה התפקיד הכי מענין שהיה לך בחיים. רואה החשבון גיא אהרוני, שותף מנהל שלוחת חיפה בKPMG מארחת הוועידה התייחס בדבריו להתפשטות טכנולוגיות בינה מלאכותית בחברות ועסקים:'בוועידה השנה בחרנו לתת זרקור לנושא החדשנות . אם בעבר חדשנות נתפס במובן של חידושים- אותם פיתוחים טכנולוגיים חדשניים שנעו בציר הזמן , חומרה ותוכנה מחשובית, יעילות והעברת תקשורת , טכנולוגיית מידע ושילוב ויזואלי הרי שהיום כמעט בכל ארגון מוקמת ותופסת פיקוד יחידת חדשנות , שמטרתה לבחון כיצד הארגון יכול להשתמש ולהטמיע פתרונות ועזרים חדשים בתהליך הייצור והמכירה ובנוסף כיצד כל אותם פיתוחים ושינויים משפיעים על המודל העסקי של כל חברה ועסק. כיל מינתה לפני כשנתיים מנכ"ל שהגיע מעולם הפיננסים וחברות התוכנה. היום לכל חקלאי יש סנסורים שמודדים את לחות הקרקע, מליחות, מידות החום ועוד הנחיות אשר משדרות למרכז מידע המעבד האינפורמציה ומחזיר באייפון הנחיות לטיפול יום יומי. אם העבר נדרשה כיל למכור דשנים במחיר אטרקטיבי ולפתח מערך סוכנים היום הדרישה לחברה דיגיטלית בעלת יכולת עיבוד נתונים.. הטכנולוגיות והשיטות הללו כבר לא רק חלק מרצפת הייצור כי עם עוברים לחיינו המקצועיים וצופנים בחובם יתרונות כלכליים לארגונים. הים אנו כבר מפעילים מערכות מחשב המסוגלים לעבד טקסט ובעזרה בינה מלאכותית לתת תשובות והתייעלות כלכלית ארגונית. המהפכה הזו היא לא מדע בדיוני זה כבר נערך בארגונים , שחלקם נמצאים בכנס זה. העתיד כבר כאן ומי שלא יקפוץ על העגלה ויטמיע שינויים טכנולוגיים כאלה אצלו ימצא עצמו כנראה מהר מאד מחוץ לתחרות " עו"ד יעקב ריבנוביץ, שותף מנהל בכיר , סלומון לישפיץ ושות :" בשנים האחרונות , נדמה שחידוש רודף חידוש, צירופי מילים כגון : שילוב טכנולוגיות מתקדמות " או כפר גלובלי אולם התיישנו, אך הם המציאות בשטח. המרכיב הלא ידוע תופס נדבך רחב יותר ביומיום של כולנו, ולכן אנו נדרשים להתאים את עצמינו מתודת העבודה , המשאבים , הידע שאנו מחזיקים בו ואת האסטרטגיה העסקית הפיננסית , בכל יום מחדש. אנו רואים עצמינו בסלומון ליפשיץ , כאחד ממשרדי דין גם המובילים בצפון ואנו חשים את השינויים והפיתוח על בשרנו, כארגון אלא שאנו חווים אותה דרך לקוחות המשרד והסביבה בה אנו חיים, בין אם בזליגה המבורכת של חברות טכנו7לוגיה ועסקים מתקדמים מן המרכז אל חיפה והצפון, בין אם הצורך של תחומי עיסוק קלאסיים ומסורתיים שתכליתם לסגל ידע ותכונות חדשות. כך למשל, מחלקת הבנקאות הופכת מומחית לפינטק, מחלקת התחבורה לומדת את עולמות האוטוטק'. גד זאבי, יזם , איש עסקים בינלאומי תושב העיר חיפה ולוקאל פטריוט של עיר מגוריו הוא גם נשיא עמותת 'שינוי בחיפה' השמיע הרצאה פומבית די נדירה שלו . הוא השמיע את הראייה שלו לעתיד כלכלי טוב יותר לצפון. גד זאבי כמי שהקים וניהל במשך 20 שנה חברות באפריקה , אירופה וארה'ב במגוון שטחים עסק בארץ עם 'בזק', סונול, פז, גרנד קניון חיפה, סובארו, בית'ר ירושלים, אלישע ועוד. גד זאבי הציג לבאי הכנס נתונים של תמונה עגומה בחיפה העיר השלישית בגודלה בישראל , לדבריו, נתונים מציגים כי אלפי צעירים שנולדו בעיר או באו ללמוד בה עוזבים אותה בכל שנה ואין בחיפה מקומות תעסוקה מתאימים. בעיר, שהקימה את מרכז ההייטק הראשון בישראל, מת'ם חיפה, לא קם מקום עבודה גדול אחד בשנים האחרונות. לעומת זאת עסקים הולכים ונסגרים , מספר לינות התיירים יורד בהדרגה והכלכלה העירונית מתדרדרת והתוצאה , למרות הארנונה היקרה בחיפה , הכנסות עיריית חיפה הולכות וקטנות , וכך גם קטנה ההשקעה בשירותים לתושב מצטמצמת. לדברי גד זאבי מערכת החינוך מתדרדרת, מערכת הרווחה קורסת , התשתיות מתפוררות. נוצר לדבריו מעגל קסמים שהעיר חיפה הולכת אחורה ואין מי שיעצור אותה במסעה אל התחתית. לעיר חיפה אין תוכנית אסטרטגית ולכן היא צועדת אחורה. תוכנית חיפה 2000 ( חפ/1400 ), שנועדה להיכנס לתוקף לפני 18 שנים אושרה רק השנה ואמורה להסתיים בשנת 2025 , זו תוכנית שאינה רלוונטית כבר לחיפה , ואינה נותנת מענה לבעיות היסודיות בחיפה. זאבי הציג נתונים כלכליים קשים לפיהם העיר חיפה ניצבת במקום השני במאזן ההגירה פנימי שלילי בישראל. ב-15 השנים האחרונות עזבו את העיר כ-3,300 תושבים בשנה. הצעירים נוטשים את העיר. גילאי 65+ מהווים למעלה מ-20 אחוז מהאוכלוסיית העיר, לעומת ממוצע ארצי של 11%. מספר המשרות בחיפה גדל בשנים 1998 -2015 בקצב של 0.9% לשה בלבד לעומת ממוצע של משרות בישראל עמד על כ-3.4% לשנה, פי כמעט 4 ויותר. מ-1986 התחלות הבנייה בעיר פחתו ב-5.1% בממוצע לשנה. ההשקעה בחינוך לתלמיד קטנה ב-25 אחוז. הוא הדגיש שהוא מאמין שעל מנת להחזיר את חיפה למעמדה כמרכז הכלכלי טכנלולוגי של ישראל והעניק לתושבים איכות חיים הנכון לעצב תוכנית כלכלית אסטרטגית שתציב יעדים בהסתכלות של 50 שנים קדימה . הוא ציין כי על מנת למשוך צעירים בעלי יכולת השתכורת חיפה צריכה להציע מענה בחמישה מימדי צמיחה : תעסוקה בחברה דיגיטלית, פיתוח סביבת מגורים ראויה, מערכת חינוך מושקעת, תשתיות מתקדמות, שירותי תרבות פנאי ובילוי. לסיכוםקבע כי כדי לנצח במרוץ הכלכלי , להשלים את הפערים שנוצרו ולפרוץ קדימה , חיפה חייבת למשוך מנועי צמיחה חדשים בתעשייה, בשירותים, ובמסחר ולנצל את היתרונות היחסיים כי הכל מתחיל בכלכלה'. היו דוברים נוספים וביניהם עו'ד יעקב ריבנוביץ' שותף מנהל בכיר במשרד עורכי הדי ן סלומון ליפשיץ, גל לנדאופ-יערי מנהלת המחקר של מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ'יין באוניברסיטת תל אביב שדיברה בנושא 'לא רק מטבעות, כך תשפיע טכנולוגיית הבלוקצ'יין על התעשיה. על מגמות ואתגרים בתחום איסור הלבנת הון דיבר עו'ד נועם בר דוד שותף במשרד סלומון ליפשיץ. ד'ר מלכה ניר ראש זירת ייצור מתקדם ברשות לחדשנות דיברה על 'מסלולי התמיכה של הרשות לחדשנות בתעשיות הייצור בישראל' וגל פלד מנהל מחלקת ייעוץך IT ב-KPMG סומך חייקין אירח את דדי פרלמוטר, יזם ולשעבר סגן נשיא עולמי ב'אינטל' אחד על אחד בו דיברו על 'הקשר בין חדשנות, טכנולוגיה וחינוך'. לסיום השמיעו עדכונים מקצועיים לשנת 2002 - חשבונאות ומיסים : אילן עזרא, שות,ף, מחלקת מיסים במשרד KPMG סומך חייקין ועידו גרינבוים, שותף, מחלקה מקצועית במשרד KPMG סומך חייקין. פגשתי שם את רואה החשבון שמואל וטנשטיין מנכ'ל לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון, רוני אברהם שותף במשרד סומך חייקן, שמעון בכר מנכ'ל שלבר אופטיק בע'מ וסגן נשיא לשכת המסחר חיפה והצפון, איל רום מנכ'ל החברה הכלכלית לפיתוח מגידו המתגורר ביקנעם מושבה, רואה החשבון והמשפטן קובי שקולניק מהאוניברסיטה הפתוחה שהוא תושב חיפה, פרופ' נחום ביגר, משה גבעתי מנהל כספים בחברת 'ויטק', טליה זאבי, רן בנדר מנכ'ל קניון 'סיטי סנטר' במושבה הגרמנית בחיפה, משה צור (צוריך), רואה החשבון מרדכי דיאמנט מ'דשנים וחומרים כימיים', אור שחף מנכ'ל החברה הכלכלית לחיפה, יובל צור מנהל חשבות חברות בנות ב'לאומי', ישראל בן שלום בכיר בעיריית חיפה, עיסא זאיד, היו מיכל אורן סמנכ'ל תפעול במשרד עורכי דין סולומון ליפשיץ משם הנצחנו גם את עורכי הדין דרור טימור, יואב דגני, שיר ברק, מורן קגן-סיגל, נעם בר דוד, דרור אפלדורף והיו עוד עורכי דין נוספים ממשרד זה. נראו גם איש העסקים איציק אריאל, בני הוד חשב של חברת 'צים' ועוד רבים אחרים. על הוידאו וההגברה הופקד המפיק הוותיק חנוך שיינר. היה כנס מרתק שהחל מוקדם בבוקר והסתיים בסביבות שעה 14.00. |
רני בנדר מנכ'ל 'סיטי סנטר' במושבה הגרמנית בחיפה, מ'שינוי בחיפה' והוא גם החתן של טליה וגד זאבי. צילום רונית קיטאי
|
שי באב'ד מנכ'ל משרד האוצר בין הדוברים. צילום: רונית קיטאי
|
קובי שקולניק רואה חשבון ומשפטן העוסק באקדמיה בתחום החשבונאות והמימון. צילום: רונית קיטאי
|
איל רום מנכ'ל החברה הכלכלית לפיתוח מגידו. צילום :רונית קיטאי
|
עו'ד נועם בר דוד שותף, במשרד עורכי הדין סלומון ליפשיץ שידבר על מגמות ואתגרים בתחום איסור הלבנת הון . צילום: רונית קיטאי
|
מימין לשמאל דדי פרלמוטר וגל פלד. צילום: רונית קיטאי
|
מימין לשמאל רואה חשבון שמוליק וטנשטיין מנכ'ל לשכת המסחר והתעשיה , טליה זאבי רעייתו של גד זאבי ואיציק אריאל בעבר מנכ'ל קבוצת זאבי . צילום :רונית קיטאי
|
מימין לשמאל מיכל אורן. עורכי הדין דרור טמיר, יואב דגני, שיר ברק, מורן קגן-סיגל, נועם בר דוד. צילום :רונית קיטאי
|
מימין לשמאל עיסא זאיד ועו'ד נועם בר דוד. צילום: רונית קיטאי
|
כתב הטלויזיה אלי לוי מערוץ 13 ואיש העסקים והיזם וגד זאבי. צילום: רונית קיטאי
|
לימור גורביץ תקשורת כאן עם רואה החשבון גיא אהרוני שותף ומנהל משרד סומך חייקין . צילום רונית קיטאי
|
מימין לשמאל מוטי זייד שמאי מקרקעין,, בני הוד חשב של 'צים', שי באב'ד מנכ'ל משרד האוצר. צילום :רונית קיטאי
|
גיא אהרוני שותף מנהל סניף חיפה של סומך חייקין רואי חשבון. צילום :רונית קיטאי
|
ועידה בדן כרמל. צילום: רונית קיטאי
|
ועידה בדן כרמל. אילן עזרא שותף , מחלקת מיסים במשדד סומך חייקין. צילום : רונית קיטאי
|
גד זאבי נואם בוועידה הכלכלית השנתית חיפה והצפון ב'דן כרמל'. צילום: רונית קיטאי
|
שי באב'ד מנכ'ל משרד האוצר. צילום: פאול אורלייב
|
צילום: פאול אורלייב
|
צילום: רונית קיטאי
|
צילום : פאול אורלייב
|
היזם ואיש העסקים גד זאבי. צילום: פאול אורלייב
|
צילום: פאול אורלייב
|
מימין לשמאל אור שחף מנכ'ל החברה הכלכלית, לימור גורביץ יועצת פיתוח עסקי ויח'צ, שי באב'ד מנכ'ל משרד האוצר. צילום פאול אורלב
|
שי באב'ד מנכ'ל משרד האוצר בין הדוברים. צילום: רונית קיטאי
|