ארבעת המומחים הנ'ל דיברו כל אחד על פרק אחר מפרקי הספר 'בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע':

ד'ר יוסף זהר דיבר על הצורך בבטיחות במשפט הפלילי, פרופ' אורנה אליגון דר התייחסה לבטיחות מפני רשלנות או התנהגות בלתי הולמת של חוקרי משטרה או תובעים, פרופ' יניב ואקי דיבר על יצירת בטיחות באשר לעדויות ראייה ומסדרי זיהוי, וד'ר שי ווזנר התייחס ליצירת בטיחות באשר להודאות. אחרון הדוברים היה מחבר הספר, פרופ' בועז סנג'רו, שהגיב על דברי האחרים. לאחר מכן נערך דיון מעמיק בהשתתפות הקהל.

על הספר 'בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע' מאת פרופ' בועז סנג'רו - נבו הוצאה לאור

כמה חפים מפשע יושבים בבתי-הכלא במדינת ישראל? האם שיטת החקירה המקובלת במשטרת ישראל יוצרת סכנה ממשית להודאות-שווא ובעקבותיהן גם להרשעות-שווא? האם מערכת המשפט זנחה את משפטי ההוכחות ועברה לשיטה של עסקות-טיעון; וכמה מהן נחתמות עם חפים-מפשע והם מורשעים?

עד כמה ניתן לסמוך על זיהוי חשוד על ידי עד ראייה? מהו שיעור הטעויות בראיות המדעיות? מהו "junk science" (מדע זבל) והאם מערכת המשפט מסתמכת גם עליו? ובעיקר - מה ניתן וצריך לעשות כדי להפוך את מערכת המשפט הפלילי לבטיחותית יותר מפני הרשעת חפים-מפשע? אלה הן רק כמה מהשאלות שנדונות בספר.


בועז סנג'רו הוא פרופ' מן המניין במכללות האקדמיות גליל מערבי וספיר, ראש המכון לבטיחות במשפט הפלילי, מייסד האתר 'ביקורת מערכת המשפט הפלילי'. תחום העניין המרכזי במחקריו ובכתיבתו בשני העשורים האחרונים הוא בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע. זהו ספרו השישי במספר. בנוסף לכך הוא פירסם קרוב ל-70 מאמרים אקדמיים בארץ ובחו'ל ומאמרי דעה בעיתונות. פירסומיו נגישים באתר 'ביקורת מערכת המשפט הפלילי' ובאתר 'נבו'.


מתוך המבוא לספר:

'ספר זה הוא המשך ישיר לספר הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות. אלא שבעוד שבספר הקודם היה עליי להשקיע אנרגיה רבה בהצגת הבעיה (שבאותה תקופה נטו לגמדה, הן משום שנוח לרבים לתאר את מערכת המשפט הפלילי כמערכת טובה והן בשל חוסר מודעות למחקרים החדשים בנושא, שחלקם נתמכים בממצאי השוואות הד.נ.א. הנערכות במסגרת פרויקט החפות האמריקני), הספר הנוכחי מפתח דרכים משוכללות להפיכת מערכת המשפט הפלילי לבטוחה יותר.

בתקופה שבין שני הספרים כתבתי ופירסמתי סדרה של שבעה מאמרים בכתבי עת משפטיים אמריקניים, שעוסקים בבטיחות מפני הרשעות שווא בגזרות שונות של מערכת המשפט הפלילי, והם כמובן מזינים גם ספר זה, שבתורו מוסיף, מפתח ומשכלל את המאמרים, וכן עוסק יותר במציאות הישראלית עתירת הבעיות. אם הספר הקודם היה מעין 'הרשעת חפים מפשע – למתחילים' והתמקד יותר בגורמים לתופעה, הספר הנוכחי הוא 'בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע – למתקדמים' ומתמקד בעיקר בפתרונות בטיחותיים. ואם הזכרתי את המציאות הישראלית ואת הפתרונות הבטיחותיים, אציין בשמחה כבר במבוא כי לאחרונה הוקם בישראל מכון לבטיחות במשפט הפלילי, אשר צפוי ליישם את תורת הבטיחות הנפרשת בספר זה. אל חשש: כדי לגשת לקריאת הספר הנוכחי לא הכרחי לקרוא קודם לכן את הספר הראשון, ואף לא הכרחית השכלה משפטית, אלא די בסקרנות בריאה.

אין עוול גדול יותר שמדינה ליברלית גורמת באופן שיטתי לאזרחיה מאשר הרשעת חפים מפשע. הספר מציע דרכים שיטתיות להפחתת השיעור המשמעותי הקיים של הרשעות השווא. מערכת המשפט הפלילי היא, במונחים של הנדסת הבטיחות המודרנית, 'מערכת בטיחות קריטית', שבה כשל במערכת עלול לגרום לנזקים חמורים לאזרח (בעיקר הקלון ושלילת חירות) ולחברה (בעיקר אי-לכידת העבריין האמיתי, ועלויות הליכי החקירה, המעצר, המשפט והמאסר המוטעים). הרשעת חף מפשע היא תאונה, ממש כמו התרסקות מטוס קרב.

הספר מראה כיצד ניתן ליישם על מערכת המשפט הפלילי שיטות של בטיחות מודרנית שפותחו בתחומים כמו תעופה, חלל והנדסה ושמשתדלים ליישמן גם בתחומים שהם עדיין פחות בטיחותיים כמו עבודה ורפואה. כך למשל בתחומים כמו תעופה, הנדסה ותרופות מקובלת חובת דיווח לא רק על תאונות אלא גם על 'תקריות', המוגדרות כמצבים עם פוטנציאל לנזק שנמנע רק בשל צירוף מקרים. חשוב מאוד להבין שתנאים של כמעט-תאונה שאינם מטופלים, צפויים להתפתח לתאונות בעתיד. במשפט הפלילי אין מודעות לנושא.


מלבד פיתוח תורת בטיחות ושיטות בטיחות כלליות למשפט הפלילי, הספר מתמקד בראיות המרכזיות (לרבות ההודאה, עדות הראייה, השוואת ד.נ.א. והשוואת טביעות אצבעות) ובפרוצדורות המרכזיות (חקירה משטרתית וניהול תביעה שעלולות להיות רשלניות או בלתי הולמות, עסקות הטיעון, וההליכים שלאחר ההרשעה) ובאשר לכל אחת מהן לא רק מראה את חוסר הבטיחות, אלא אף מציע שיטות בטיחותיות.

השיעור המשמעותי הקיים של הרשעת חפים מפשע איננו גזירת גורל. לאחר שפרויקט החפות האמריקני והמחקרים החדשים חשפו את ממדיה המטרידים של הבעיה, הימנעות מפיתוח בטיחות במשפט הפלילי היא לא בהכרח רשלנות של מקבלי ההחלטות, אלא ניתן לסווגה אפילו כאדישות. הכרחי לאמץ בהקדם האפשרי שיטות בטיחות מוכחות שפותחו בתחומים אחרים'.