בתי החולים בישראל מזהמים, ישראל נשארת מאחור: אפילו מתקן להפרדת פסולת קשה למצוא בבתי החולים בארץ. צילום: קבוצת משוב

מומחים קוראים למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה לגבש תוכנית לאומית לקידום הנושא, אבל בינתיים המצב בכי רע. ועידת ישראל לכלכלה, שתיערך ב-26 בחודש בזאפה באר-שבע, תיגע בנושא ותנסה לברר את השאלה הקשה: מדוע אין בתי חולים ירוקים בישראל?

פורסם ב: 03/03/2025 14:21

חיים אלוש מנכ'ל הוועידה. צילום: קבוצת 'משוב'
‎בתי חולים הם זללני אנרגיה וצרכני חשמל רציניים ביותר, ולפיכך הם גם אחד הגורמים המזהמים במשק. בישראל 2025 רוב בתי החולים צורכים אנרגיה מהמזוט ומסולר המזהמים להסקה ועברו לשימוש. מומחים מצביעים על שילוב של חסמים תקציביים, ביורוקרטיים ותכנוניים שמונעים ממערכת הבריאות הישראלית להצטרף למגמה העולמית.

על הנושא הכואב הזה, שמדבר לכולנו, יעסקו בוועידת ישראל לכלכה שתיפתח ב-26 בחודש בזאפה באר-שבע בהשתתפות שורה של מומחים, כלכלנים ואנשי כלכלה ירוקה. הוועידה תתקיים תחת הכותרת "האירוע היחיד שמזיז דברים בכלכלה הירוקה".

הנתונים מדברים בעד עצמם: לפי סקר שנערך בשנה האחרונה, רק שניים מתוך 34 בתי החולים הציבוריים בישראל עומדים בתקן הבינלאומי המחמיר ל"בתי חולים ירוקים" (LEED Healthcare). זאת לעומת כ-40% מבתי החולים החדשים באירופה. וזה לא הכל. מבדיקה שערכה בודקי תחרות "גרינטן", המארגנת את ועידת ישראל לכלכה ירוקה, רק בבית חולים אחד ישנו פח למחזור ולהפרדת פסולת.
לדברי מומחים בתחום, בית חולים ירוק עשוי לחסוך עד 30% בצריכת החשמל, 40% בצריכת המים, ולהפחית את פליטות הפחמן בצורה משמעותית. רק שכרגע המצב בכי רע.

מומחים נוספים קוראים למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה לגבש תוכנית לאומית לקידום בתי חולים ירוקים בישראל, שתכלול תמריצים כלכליים, הקלות רגולטוריות, והטמעת תקנים מחייבים לבנייה ירוקה בכל פרויקט חדש בתחום הבריאות.

אחד המכשולים הוא מבוך רגולטורי מסובך. יזמה להקמת בית חולים ירוק חדש או להסבת מבנה קיים דורשת אישורים מגופים רבים, תהליך שעשוי להימשך שנים. גם בהיבט המודעות הציבורית יש עוד דרך ארוכה. סקר שערכה עמותת "אדם, טבע ודין " מצא ש-65% מהישראלים אינם מודעים כלל להשפעה הסביבתית של בתי חולים ולחשיבות של בנייה ירוקה במוסדות רפואיים.

"ניסינו פיילוט של הפרדת מוצקים, פסולת, עם הרשות לחדשנות ומשרד הכלכלה, אבל אחרי זה הבנתי שזאת אבן שלא נוכל להפוך", הסביר אחד המומחים לנושא בארץ. "לפי חוק עזר עירוני אנחנו אמורים משלמים ארנונה בכל מקרה כך שאין שום תמריץ למחזר את הפסלות שלנו, לא משנה כמה אתה מייצר – שלוש או ארבע משאיות בשבוע, ולאחר מכן, אם אחרי שעשית את העבודות בניצול פסולת אתה נושא באותו תשלום כאילו לא עשית שום דבר, יוצא שאתה מקדם את הפרויקט ובסוף אתה מקבל קנס על הפרדת פסולת ותשלום לעיריות".

"כשאתה רואה שתשלום לא מופחת ורק מסתבך בהוצאות מבחינת קידום פרויקט חדש, פה אתה נופל", הוסיף אותו בכיר. "כל הזמן אפשר להשתפר, יש נוהל סביב פסולת מזהמת שצריכים אישורי הטמנה מיוחדים. אם למשל פסולת רפואית, תרופות, כמו גם זבל אורגני שיוצא ממטבח - מפרידים, אבל זה לא ברמה שאפשר לנצל את ההפרדות, ניצול אורגני כמו ניצול לדשאים. זה לא הלך בסופו של דבר".
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור בריאות :
*   זיכרון בתחנה: מתנדבי מד'א ביקנעם שמעו...
*   מתנדבי נוער מד'א צעדו בשבילי ההיסטוריה...
*   מרפאת 'בונן' של 'כללית' הביאה את עולם...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים