) |
| בנות סושי יפניות. צילום: חדוה רוקח |
עיצוב יפני היום 100: התערוכה 'עיצוב יפני היום 100' פותחה לראשונה בשנת 2004 ונדדה בעולם במשך עשור בהצלחה גדולה. מהדורה שנייה של התערוכה פותחה בשנת 2013 והחלה לנדוד בשנה שלאחר מכן. כעת מציגה 'קרן יפן' את המהדורה השלישית של התערוכה, שמאגדת שוב דוגמאות איכותיות של עיצוב יפני מנקודת מבט של ימינו.
התערוכה כוללת למעלה ממאה פריטים, רובם מוצרים שנוצרו לאחר שנת 2000, אך לצדם גם כמה יצירות מופת מתקופות מוקדמות, דרכן ניתן להתחקות אחר שורשי העיצוב היפני העכשווי - ממוצרי צריכה ועד למערכות ושירותים בלתי מוחשיים. העיצובים הללו, שמהווים חלק בלתי נפרד מחיי היומיום ביפן, משקפים את השינויים בחברה היפנית לאורך השנים. בין המוצרים האייקונים המוצגים בתערוכה: המצלמה הראשונה של ניקון (Nikon), בקבוק רוטב הסויה של קיקומן (Kikkoman), נגן הקלטות המיתולוגי ווקמן של חברת סוני, שעון בעיצובו של איסי מיאקי, סיר אורז חשמלי, QR קוד ועוד. התערוכה ייחודית בכך שהיא לא רק מראה לנו מוצרים יפים או מעניינים, אלא בכך שהיא מאפשרת הצצה לאורח החיים היפני היומיומי לאורך השנים.
לדברי אתי גלס גיסיס אוצרת מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית: 'קסמו של העיצוב היפני טמון בשילוב שבין טכנולוגיה מתקדמת לעבודת כפיים. קשה להאמין שעדיין בעידן הייצור ההמוני הטאצ׳ האחרון הוא של בעל המלאכה. העיצובים המרגשים ביותר בתערוכה הם לאו דווקא אלא שמדגימים טכנולוגיה מתקדמת, אלא אלה המצליחים לתרגם מסורות עבר לחיי ההווה, למשל מזבח בודהיסטי ביתי בגודל נייר A4 או מיכל אורז מעץ המצליח לשמור על טריות האורז לאורך זמן וכל זאת בעיצוב עכשווי'.
מיכאל סלע - 'אור על עור' : בגיל 17 החליט מיכאל סלע, יליד 1998, להיות הצלם הטוב בעולם. מצויד במצלמת פילם מתוצרת 'פנטקס' שקיבל מאביו הוא יוצא למסע שתכליתו צילום. מסע זה עובר גם ביפן (2019), שהופכת להיות לו לבית.
במוזיאון טיקוטין יוצגו 27 מעבודותיו של סלע. הצילומים שלו ו מבטאים רגש סנטימנטלי ומאגי בעת ובעונה אחת. הם אמצעי ליצירת קשר עם מציאות אחרת, יפנית רחוקה, אבל מאידך אינטימית מאוד. הוא מכיר את רוב האנשים שהוא מצלם, והצילום עבורו הוא הנצחת רגעים קטנים במחיצתם.
עבורו הבחירה להמשיך ולהיצמד למצלמת פילם בעידן דיגיטלי היא בחירה בחוסר ידיעה של התוצאה. כל קליק הוא בעל משמעות. לחיצת אצבע שאין ממנה דרך חזרה. הצילום בשחור-לבן הוא ביטוי של אל זמניות. 'אני לא רוצה שידעו מתי צולמה התמונה- לפני שנה, או חמישים שנה', הוא אומר.
לצד נוכחותם של אנשים, בולט ביצירתו אלמנט האור. סלע אינו משתמש במד אור. הוא מכוון את האור בעצמו ויוצר תאורה רכה, מלטפת. כך הוא מסביר: 'אני מכוון את הצמצם לפי העין שלי והמידה שבה אני נאלץ לסגור את עיניי, למשל, מול השמש, או דווקא לפתוח אותן בחדר חשוך'. הוא מצלם מגע של אור על עור בתשומת לב לאלמנטים של גיאומטריה, רמיזה, רומנטיות, שבריריות, אסתטיקה, אנושיות ועוד.
חדוה רוקח – 'בנות סושי יפניות'
"
התערוכה מציגה 16 תמונות שצילמה חדוה רוקח. ביום שישי, 19 בינואר 2024 התכנסו 'בנות סושי יפניות' (קאורי, נעמי ע', יורי, ממי, ארי ונעמי ש') להכין סושי עבור החיילים בחזית. במשך שעתיים הן הניחו אורז על אצה, קילפו אבוקדו, הוסיפו גזר, חביתה ומלפפון, גלגלו אצות וחתכו אותן. אחת אורזת ואחרת כותבת ברכות לחיילים. המעשה לא נועד להשביע את הרעבים, אלא לפנק אותם, להעניק מזון שהן מיומנויות בהכנתו, ושאותו הן נוהגות להכין לבני משפחותיהן.
לדברי חדוה רוקח: 'בעת הכנת הסושי שררו ביניהן הרמוניה וסדר שהקסימו אותי. הפעולות המתואמות, האקרובטיקה העדינה של אצבעות נעות בחינניות על גבי אצות וההבנה ששררה ביניהן בשתיקה, בצחוק ובדיבור, היו יפים בעיניי, כמו גם הסינרים המגוהצים והמטפחות היפניות שחבשו לראשיהן. שש נשים, שישה סיפורי חיים מלאים בהכרעות, פחדים ותקוות. בין ההכרעות ניצבת ההחלטה לחיות בישראל, רחוק מהוריהן, בני משפחותיהן, עמן וארצן. הן החליטו לקשור את גורלן בגורל בני עמי ולגלות סולידריות גם בעת הקשה והמורכבת הזאת'.
התערוכות ינעלו בתאריך 25.11.24
כתובת המוזיאון: שדרות הנשיא 89 חיפה
ימי ושעות פתיחת המוזיאון:
ימים א', ג', ד', שבת – 10:00-16:00
יום חמישי – 10:00-18:00
יום שישי – 10:00-14:00
(קרן אבני)
)
)
)
)
)