לרגל שבעים שנה לראשיתו של מימוש ההסכם בתחום הספנות תחנך במוזיאון תצוגה חדשה בתערוכת הקבע המתחדשת של הספנות הישראלית, שתספר את סיפורן של אוניות השילומים. הקמת התצוגה התאפשרה הודות לתרומה של צים שירותי ספנות משולבים בע'מ.

בינואר 1952 סערו הרוחות במדינת ישראל הצעירה. על הפרק עמדה שאלת הבחירה להיכנס למשא ומתן עם גרמניה המערבית בנוגע להסכם שילומים – מהלך שנועד לפצות את המדינה בעקבות קליטתם של כחצי מיליון ניצולי שואה, וכן להשיב קצת מן הרכוש שאבד לעם היהודי במהלך שלטון הנאצים. לאחר עימות סוער בין המצדדים למתנגדים, הסכם השילומים אושר ברוב של 61 קולות ונחתם ב־10 בספטמבר 1952.

לכספי השילומים נודעה חשיבות רבה בהתפתחות הכלכלה הישראלית, והם תרמו באופן מכריע להתפתחותו של צי הסוחר הישראלי. חלק ניכר מכספי השילומים, כ־17%, שימש להזמנת 49 אוניות חדשות. לצד רכישת האוניות חל גידול בכמות המועסקים בספנות ובהיקף הסחורות שהגיעו לארץ בספינות ישראליות. נרכשו גם ספינות דיג ונבנו בארץ אוניות נוספות מחומרים שנרכשו בכספי השילומים. גם הנמלים עברו התייעלות משמעותית ותפוקתם גדלה הודות לרכישת מנופים, עגורנים ומבדוק צף.

אוניות השילומים נרכשו ברובן ע'י חברת 'צים' שהוקמה ב-1945 כחברת השייט הלאומית של ישראל. היו לה ־37 אוניות חדישות, ששימשו למטען ולנוסעים. חברת 'אל-ים' בבעלות משפחת רקנאטי הייתה שנייה בגודלה רק ל'צים'. היא רכשה שמונה אוניות מטען חדשות וגדולות במיוחד במסגרת ההסכם. חברת 'עתיד, קווי הים התיכון', שהוקמה בשותפות בין משפחת בורכרד וחברת הספנות של הקיבוץ המאוחד, רכשה אף היא אוניות אחדות.

בתצוגה החדשה מוצגים דגמים של אוניות ששימשו למטען ולנוסעים. עוד מוצגים בה רגעים היסטוריים בסיפוריהן של האוניות, כפי שאלו תועדו ביומני החדשות, בתצלומים, בעלונים פרסומיים ועוד.

לדברי עדי שלח, אוצרת המוזיאון הימי הלאומי: 'התצוגה החדשה מספרת את סיפוריהן של האוניות שנרכשו בעזרת כספי השילומים. בין אם אלה אוניות נוסעים מפוארות לזמנן ומעוצבות לעילא, שהיו חדשות בנוף הישראלי הצנוע, ובין אם אלה אוניות הסחר, שחיברו את ישראל הצעירה לכלכלה העולמית. התצוגה כוללת גם סיפורים ואנקדוטות שליוו את השנים האלה, עלוני פרסום ודימויים חזותיים שממחישים את התרבות החומרית של התקופה.

ביום העיון נעמוד על ההקשרים הרבים הנוגעים ל"אוניות השילומים" - החל בוויכוח המר שניטש בארץ סביב החתימה על ההסכם, דרך אופן יישומו בדגש על התחום הימי, השפעתו על יחסי ישראל גרמניה ועל כלכלתן של שתי המדינות, חלקן של האוניות בעיצוב זהותה של ישראל הצעירה וטיפוח הגאווה הלאומית, ועד לשאלות האסטרטגיות הנוגעות לחשיבותו של צי סוחר לאומי, במיוחד לנוכח המציאות הפוקדת את ישראל כיום'.


יום העיון מתקיים זו השנה השלישית, כחלק מחידוש מסורת החגיגות של 'יום הים', שהייתה נהוגה בישראל ובתפוצות מאמצע שנות ה־30 עד אמצע שנות ה־50 של המאה החולפת. האירוע יתקיים בשיתוף פעולה בין המוזיאון הימי הלאומי למכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה. יום העיון פתוח לקהל הרחב ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה מראש באתר.

(קרן אבני)