'משלוש יוצאת אחת' ספרה האוטוביוגרפי של שרונה בן אור. הוצאה עצמית. כתבה וצילמה: רונית קיטאי

שרונה בן אור היתה גרושה פעמיים כאשר הכירה את הרוצח המתועב שמעון קופר אשר הציג את עצמו כאיש שב'כ ועוד. היום הוא מרצה שני מאסרי עולם לאחר שרצח שתיים מנשותיו. היא היתה אמורה להיות הנרצחת השלישית

פורסם ב: 29/04/2022 13:30

שרונה בן אור. צילום : רונית קיטאי
שמעון קופר שהעמיד פני גבר אוהב ומתחשב, הקסים אותה ו'קנה' את לבו של אביה ועשה הכל כדי להתחבב על אמה שהיתה חשדנית מאוד מטבעה. לימים יאמר להם כי בתם דכאונית ומאיימת להתאבד, כאשר הכין מבעוד מועד את ה'נשק' שלו, שפע של כדורי שינה בהם התכוון להלעיט אותה ולגרום למותה

שמעון קופר 'שדד' את כספי הוריה בעורמה וגם עשה הכל כדי שישנו את הצוואה שלהם לטובתו. היא ניצלה בנס והתגרשה ממנו כאשר הוריה איבדו בדרכה אל החופש המיוחל הרבה מרכושם ומכספם בשל כך. רק לימים הבינה איזה גורל מר ציפה לה. היום היא מרצה על כך ברחבי הארץ כשהיא מחוזקת מתמיד.

מספרת שרונה בן אור: 'גדלתי בבית שבו חוויתי אלימות מילולית ופיזית, אך איני יכולה לשפוט את הוריי מהמקום שממנו הגיעו ובו חוו וראו זוועות עולם שלא ניתן לתאר. אז מי אני שאכעס עליהם? הם 'שמרו' עליי באמצעות כסף, וזו אחת הטעויות שלימים הובילו אותי להתנהלות כושלת, לא רק מבחינה כלכלית אלא גם בבחירת בני זוג'.

בספרה 'משלוש יוצאת אחת' מתארת שרונה בן אור את מסע חייה הקשה ויחד עם זאת גם את הלקחים שלמדה בכל תחנה מחייה ושאותם היא מיישמת כיום כדי לגדול ולהתפתח וגם עושה הכל כדי להציל נשים הנמצאות במערכות יחסים הרסניות.

שרונה בן אור עברה ילדות קשה עם הוריה שנהגו להכות אותה בעוצמה ופצעו לא רק את גופה אלא את נשמתה. היא גדלה כבת יחידה להורים ששרדו את השואה אך מסתבר כי השואה נשארה בתוכם כל החיים וכנראה זו הסיבה שלא ידעו להעניק חום ואהבה למרות שאהבו אותה ודאגו לה בדרך שלהם.

היתה זו דרך הרסנית מסתבר כי היא לוותה, לטוב ולרע ,באמצעות תמיכה כספית שהיתה לאורך צירים חשובים בחייה. הם הצילו אותה לא אחת אך גם גרמו לה להרס ועל כך היא מסבירה ב'שלוש יוצאת אחת'. שם הספר אשר שמו נבחר על ידה מהסיבה כי משלוש נשים שאיתן התחתן הרוצח שמעון קופר, רק אחת יצאה משם בחיים וזו שרונה בן אור שהצליחה להתגרש ממנו וגם 'להפרד' מרכוש ומכסף רב בשל כך.

מספרת שרונה בן אור: 'הוריי עלו לארץ בשנת 1948 והשתקעו בעכו. הם היו אז צעירים ששרדו את התופת וחלמו להקים בית שבו תהיה שמחה. אבי פתח מאפיה מול בית הספר לקציני ים בעכו והמשיך את דרכם של הוריו, שהתגוררו ברימנוב שבפולין ,ובמרתף ביתם בן שלוש קומות, פעלה המאפייה שלהם. הבית הוחרם על ידי הפולנים שגם רצחו את הוריו ביריות אקדח. הסברה אומרת שגופותיהם נותרו במקום.

היו להם מספר מעברים. מעכו ליפו ואחר כך לנתניה שם גם נולדתי. אז כבר הייתה להם חנות רהיטים. לי נותרו מעט מאוד זיכרונות ילדות, ואני זוכרת יותר מקטעים של תמונות. בבית שלנו פחות דיברו, לא חיבקו לא הביעו רגשות אהבה ומחלה, ויותר דרשו. דרשו צייתנות, שאם הופרה, מיד הגיע העונש - צעקות ומכות'.

כאמור היא היחידה מבין שלוש נשים אותם נשא הרוצח השפל שמעון קופר שיינמק עד יומו האחרון בכלא עם שני מאסרי עולם בגין רצח שתיים מנשותיו: אורית דורון-קופרשמידט ז'ל וג'ני מור-חיים ז'ל. את ספרה היא הקדישה להוריה המנוחים אנטונינה וישראל בודנשטיין ז'ל , שורדי שואה שבדרכם שלהם היו איתה ברגעים הקשים בחייה 'שבדרכם חינכו אוצי לערכים, לסבלנות ולאהבת האדם באשר הוא. יהי זכרם ברוך'.

לדבריה, זיכרונותיה הטובים ביותר הם דווקא עם אביה המנוח. "גדלתי בבית שבו חוויתי אלימות מילולית ופיזית, אך איני יכולה לשפוט את הוריי מהמקום שממנו הגיעו ובו חוו וראו זוועות עולם שלא ניתן לתאר. אז מי אני שאכעס עליהם? הם 'שמרו' עליי באמצעות כסף, וזו אחת הטעויות שלימים הובילו אותי להתנהלות כושלת, לא רק מבחינה כלכלית אלא גם בבחירת בני זוג. חיפשתי אהבה ומקום חם שבו ארגיש בטוחה, ושלושה גברים שהייתי נשואה להם ניצלו את חולשתי וידעו שלהוריי יש כסף ורכוש.

אבא שלי תמיד חיבק קודם את הגברים שהיו 'לצדי' ורק אחר כך אותי. כשהרגשתי שמשהו לא בסדר, הדחקתי את זה כי התביישתי כל הזמן ובאתי ממקום מוחלש. הוריי חשבו שניתן לקנות אהבה בכסף, מחשבה מוטעית לחלוטין. ייתכן שהם קנו אהבה בכסף כדי לאכול ולהישאר בחיים.

התמימות עדיין קיימת בי כלפי גברים ונשים, אבל כיום אני קשובה לבטן ולתחושותיי, לא 'נופלת' ממחמאות של גברים ונותנת הזדמנות לא יותר מאשר פעמיים', כך מבהירה שרונה בן אור, אמא לשניים, מנחת סדנאות לנשים המעבירה הרצאה מרתקת על חייה היא גם ציירת ויוצרת. היא מספיק ישרה כדי להודות ש'הייתי תלמידה גרועה ביסודי וגם בתיכון. לא למדתי ולא השקעתי, ובסופו של דבר פגעתי רק בעצמי ובעתידי.

חשבתי שבכך אני עושה 'דווקא' להוריי אך זה התנפץ לי בפרצוף. למרות שגדלתי בבית ללא חיבוק אב ואם, הוריי תמיד היו לצדי בדרך שלהם ולעולם אודה להם על כך, אך לצערי ברוב שנות ילדותי שמעתי שאני 'לא שווה כלום', 'חבל שנולדת', 'טיפשה', 'זונה' ועוד.

אני זוכרת אירועים בודדים כמו הליכה עם אבא לים, בילוי עם אבא ואמא בסרט 'נורית' או החלקה על הקרח בתל אביב. תמיד שמעתי בבית את המילה 'אין'. בגיל שש, כשהייתי עם הוריי בנופש בקיבוץ בית אורן,רצתי ונפלתי על ברכיי. במקום לנחם אותי על הכאב שספגתי ,לנשק אותי ולנחם אותי שיהיה טוב וזה יעבור, 'זכיתי' לקבל מכות מאבי שהטיח באוזני: 'מגיע לך!'.

גדלתי להיות ילדה מפוחדת וחסרת ביטחון. סיימתי ללמוד ב'אורט לייבוביץ' בנתניה במגמת פקידות טכנית. נכשלתי במבחני הבגרות כי לא למדתי ולא השקעתי'.

'משלוש יוצאת אחת' הוציא ממנה לא רק את הכאב העצום והממושך אלא גם דרך לריפוי הנפש הפצועה. היא רוצה להביא תמרור אזהרה לכל מי שקוראת את סיפור חייה המורכב והמרתק כדי שתקבל תובנות לחיים ואת המסרים הללו היא מעבירה גם בהרצאות המרתקות שהיא מעבירה ברחבי הארץ.

בנוסף לכך היא עורכת סדנאות העצמה לנשים, בשילוב קלפים וגם הספיקה להתנדב במד'א במשך מספר שנים כשהיא נמצאת בזירת הפיגועים הקשים שהיו במלון 'פארק ' בנתניה, ובקניון ערים בכפר סבא ובאסון אולם האירועים ורסאי שקרס על יושביו.

'עבורי זו הייתה זכות גדולה להיות במקום שבו יכולתי להציל עד כמה שאפשר, ואף לחבק ולומר מילה טובה לפצוע או לחולה. אני משמשת כיום כתובת לנשים המבקשות לצאת ממעגל האלימות, ממעגלי הכוח והפטריארכליות, לנשים שרוצות לשבור את תקרת הזכוכית של חייהן. רוב האנשים מכירים אותי כאשתו השנייה של רוצח הנשים הסדרתי שמעון קופר וכמי שהוגדרה כאקדח המעשן, שהעדות והעקשנות שלה הביאו לסוף הפרשה המשפטית שבסופה נגזר על קופר גזר דין חמור של שני מאסרי עולם.

הסיפור שלו הוא חלק משמעותי שהשפיע שנים רבות לאחר מכן על מי שאני היום, אבל רק חלק מחיי. היו לי חיים לפניו ויש לי גם אחריו. החיים שלי מלאים תחנות, שמכל אחת מהן אפשר ללמוד, לגדול ולהתעצם'.


לפני שהכירה את שמעון קופר, היא חוותה מערכות יחסים מלאות אלימות מילולית ופיזית עם שני גברים שלהם הייתה נשואה. בשנת 1992, כשהייתה בת 31, אמא לשני בנים וגרושה בפעם השנייה, עדיין בחיפוש אחר האהבה,היא פירסמה מודעה במגזין בשם 'עלוני קשר' שהיה מיועד לפנויים ופנויות.

בעקבות זאת קיבלה שיחת טלפון ממי שהציג את עצמו כסגן אלוף במילואים אשר נפל בשבי הסורי וטס להרבה שליחויות בחו'ל במסגרת עבודתו במוסד ובשב'כ. סיפור הכיסוי שלו הוא עבודתו כדפס בבית דפוס. אני הוקסמתי ממנו עד מעל לראשי. לצערי לאיש הזה קוראים שמעון קופר'.

הוא מביא בעורמה את שני בניו לביתה כדי שיגדלו שם ונעלם למפגשים עם נשים אחרות ולסיפורי 'אלף לילה ולילה' וכל הסיפורים המרתקים כתובים בספרה שאי אפשר להפסיק לקרוא בו.


חוקר פרטי איתו התייעצה הציע לה 'עזבי אותו ותתגרשי. לכי לספר הכל לאמא שלך. את עוד תופתעי'.

שרונה: "לאחר שסיפרתי לאמי, הייתי בהלם. היא סיפרה לי שמזה תקופה ארוכה שמעון מגיע אליהם הביתה ומספר להם בדמעות שאיני מתפקדת , מזניחה את הבית והילדים, דיכאונית ואפילו מאיימת להתאבד. שמעון, בדרכו שלו, משכנע את הוריי להעביר את הצוואה על שמו והם עושים זאת. שנים לאחר מכן ניסיתי להבין מהוריי מה גרם להם להשתכנע לעשות את הצעד הקיצוני הזה, אך מעולם לא קיבלתי תשובה לכך.

עם השנים למדתי להרפות ולשחרר את העיסוק בנושא הזה. לאחר שאני מחליטה לפוצץ את הכל בסעודה משפחתית, שמעון מפעיל אלימות פיזית ומילולית ומקבל צו הרחקה. לאחר שהוא עוזב עם ילדיו, אבא שלי ואני מתחילים לזרוק חפצים שהשאיר. במחסן נמצאו מדי צ'"ל עם דרגות סגן אלוף, נעליים צבאיות, אתי חפירה ומעדרים.

בשידה שלו בחדר השינה אני מוצאת מתחת למגירות מוחבאות שש חפיסות חדשות עם כדורי שינה מסוג אסיוול, לניטין וואליום. אני מחליטה לאסוף את השברים ולנעול הכל ולפתוח דף חדש. בהמשך מוצאת עבודה וזוגיות נפלאה שנמשכה 15 שנה'.

כ-14 שנה לאחר מכן אני מקבלת שיחת טלפון מהתחקירן עמרי אסנהיים ('עובדה'.ר.ק.) . 'תיבת הפנדורה שלי נפרצת, בין אם רציתי או לא. בן זוגי החדש לא יודע דבר. חיי משתנים לאחר שאני מבינה שאני חייבת לשתף אותו ולהפסיק לשמור דברים בבטן. כיום אני במקום חדש ומבינה שהייתי נשואה לפושע, רמאי, בוגד ורוצח. החלטתי לתת מקום לאינטואיציה, וכך הפכתי מאשה מושתקת לאשה הנלחמת על האמת שלה.

שמעון קופר מרצה שני מאסרי עולם במצטבר בגין רצח שתי נשותיו: הראשונה והשלישית. אני, אשתו השנייה, השורדת היחידה, הופכת לעדת מפתח מרכזית במשפט שמתקיים בבית המשפט המחוזי. למרות זאת אני חוששת ממנו. הוא לא צריך נשק, לא אקדח, לא רובה ולא סכין, המוח שלו הוא נשק קטלני'.

למרות הכעס והכאב שלה על עצמה, על אמונה בקופר ועל כך שאיפשרה לו לפגוע באנשים הכי קרובים אליה, שרונה עדיין מאמינה בבני האדם, אבל היא מדגישה כי חשוב מאוד להקשיב לאינטואיציה ולתחושת הבטן, במיוחד כשמרגישים שמשהו לא תקין מתרחש.

'במקרה שלי פשוט התעלמתי מכל נורות האזהרה שלא הספיקו להבהב במשך השנים. אני לא אשת מקצוע, אבל את מה שעברתי בחיים לא לומדים באף אוניברסיטה או מכללה. יש רגע שבו אני מבינה שניצלתי מרצח. זה מתחיל באיזו תובנה שמרחפת באוויר ולאט לאט מתבססת. בהתחלה את לא רוצה לראות אותה, אחר כך הודפת אותה, מתנגדת לה, מחפשת סיבות רציונליות למציאות להימלט ממערכת היחסים הרסנית, תובענית ומלאת שקרים שבה חייתי'.


היא מקפידה להיות קשובה לכל מי שפונה אליה, וגם מעניקה עצות מהמקום שבו הייתה בעצמה. 'היו לא מעט מקרים של נשים, שביקשו שאגיע איתן לתחנת המשטרה כי הן מפחדות להגיע לבדן ולהגיש תלונה, ואני משתדלת מאוד להיות שם עבורן. האלימות שעוברות נשים היא יותר ממגיפה, וצריך לתת מענה לכל נושא האלימות המתגברת בארץ כלפי נשים, קשישים וילדים ולהתעללויות בלתי פוסקות בכלבים ובחתולים.

חשוב מאוד שבתחנות המשטרה יהיה מענה של 24/7 365 ימים בשנה לנשים החוות אלימות, כשבכל תחנה צריכה להיות גם עובדת סוציאלית. חייב להינתן מענה מיידי לכל נאנסת גם בבתי החולים'.

היא יודעת על מה היא מדברת כי בנוסף לכל צרותיה היא גם נאנסה על ידי אותו חלאה שמעון קופר, וגם על כך היא מתארת ב'משלוש יוצאת אחת'.


עריכה ספרותית: עפרה שפר-ברוש
עריכה לשונית: נורית אורן-אבישר
הגהה: איילת דן
עיצוב עטיפה: אודליה בן שלום
עימוד: עפרה ניר
דפוס: אקופרינט
'משלוש יוצאת אחת' מכיל 166 עמודים – 89 ש'ח.
הספר 'משלוש מיוצאת אחת' מאת שרונה בן אור. הוצאה עצמית. צילום: יח'צ

שרונה בן אור בהרצאתה 'לישון עם רוצח ולהישאר בחיים'. צילום: אלבום פרטי

שרונה בן אור. צילום: אלבום פרטי

 
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור ספרים חדשים :
*   'נסיכים ואמנים באיטליה' מאת אביהו...
*   'ואז אתה נגעת' מאת עירית פלינט בקר...
*   'התפוח נפל רחוק מהעץ' מאת עמיעד לפידות...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים