מאות תלמידים השתתפו באולימפיאדת הביוטכנולוגיה החמישית שהתקיימה בטכניון. כתבה: רונית קיטאי. צילום: דוברות הטכניון

הפיינליסטים הציגו לשופטים ולצופים טכנולוגיות חדשניות לטיפול בסרטן, שיטה להפקת אנזימים לתעשיית המזון ומחקר על הסגולות האנטי-מיקרוביאליות של שמן מרווה ועוד

פורסם ב: 05/04/2022 12:48

צילום מס' 1. צילום: דוברות הטכניון
מאות משתתפים, רובם תלמידי כיתה י'ב, השתתפו באולימפיאדת הביוטכנולוגיה החמישית שהתקיימה בטכניון ביום שישי, 1 באפריל. במקום הראשון זכתה מיה עציון מתיכון ויצו נהלל, שחקרה את יעילות הביטוי וההפרשה של האנזים עמילאז בחיידקים רקומביננטיים.

האירוע התקיים במתכונת היברידית, אולם חמשת הפיינליסטים הגיעו לקמפוס הטכניון והציגו את עבודות החקר שלהם. הרצאת האורח היתה של ד'ר יוסי מרובקה מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. הנושא שלה היה: 'למה סרטן זו מחלה ארורה כל כך, ולמה בכל זאת יש מקום לאופטימיות?'

את האירוע אירגנו משרד החינוך והטכניון. מטעם משרד החינוך יהודית דסקלו מפמ'רית ביוטכנולוגיה, וסימה קרמרמן, מדריכה ראשית במגמת ביוטכנולוגיה.

מטעם הטכניון פרופ' אילת פישמן וד'ר עומר יחזקאלי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. לדברי פרופ' אילת פישמן: 'הרמה הגבוהה של העבודות הייתה דומה לעבודות גמר של סטודנטים בטכניון. מעל לכל התרשמתי מהידע של התלמידים בבחינה בעל פה ומההבנה העמוקה של הניסויים שערכו'.

אמרה יהודית דסקלו בשם משרד החינוך: 'כל העבודות היו מעולות והתקשינו לבחור את הזוכים. קיום האולימפיאדה לביוטכנולוגיה הוא עדות לקשר החזק שקיים בין הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון למגמת ביוטכנולוגיה במשרד החינוך. זה אירוע חשוב, המסייע למנף ולהדגיש את חשיבות לימודי הביוטכנולוגיה בארץ'.

במקום הראשון זכתה מיה עציון מתיכון 'ויצו' נהלל, שבחנה את השפעת ריכוז IPTG על יעילות הביטוי וההפרשה של עמילאז בחיידקים רקומביננטיים. האנזים אלפא עמילאז נמצא במגוון רחב של מינים, ותפקידו לפרק עמילן לחד הסוכר גלוקוז, המשמש כמקור אנרגיה בעת תהליך הנשימה התאית. בתחום הביוטכנולוגיה, ספקטרום השימוש של האנזים רחב מאוד והוא משמש בתעשיית המזון (לעיבוד עמילן), בתעשיית הדלקים הביולוגיים, בתעשיית הטקסטיל ובתעשיית הנייר. ליכולת לבטא ולנקות כמויות גדולות של אנזים זה בצורתו המסיסה, לפיכך, יש חשיבות ביוטכנולוגית רבה. תוצאות העבודה מראות כי יעילות ההפרשה של האנזים אלפא-עמילאז גדולה יותר בריכוז 1 מילימולר של IPTG וכי האנזים שהופרש הוא מסיס ופעיל.

במקום השני זכה לירן באום, מבי'ס אמי'ת בר אילן, על מחקרו בנושא השפעת פפטיד ציקלי על פעילות האינטגרין αVβ3 בתאי מלנומה גרורתית. במקום השלישי עמית וינקלר מתיכון ע'ש י. בן צבי מקריית אונו: 'השפעת ננו-חלקיקים מגנטיים תחת שדה מגנטי על הכוונת צמיחת שלוחות של תאי עצב בתרבית תלת-ממדית'.

עוד השתתפו בגמר: אימאן נזאל ממקיף אלרסאלה נחף, שחקרה את ההשפעה האנטי-בקטריאלית של השמן הארומטי מרווה רפואית על גדילת חיידקים שונים, וגיא לוי מתיכון ליידי דייויס בתל אביב, שבדק את השפעת שינויים בביטוי הגן פלדין על חיות, התרבות ונדידת תאים בתאי SH-SY5Y.


בצילום מס' 1: מימין לשמאל: פרופ' אילת פישמן, לירן באום (מקום שני), מיה עציון (מקום ראשון), עמית וינקלר (מקום שלישי) ויהודית דסקלו (מפמ"רית ביוטכנולוגיה). צילום: ד"ר עומר יחזקאלי.

צילום מס' 2 : אימאן נזאל

צילום מס' 3. גיא לוי

(דורון שחם)
צילום מס' 2. צילום: דוברות הטכניון

צילום מס' 3. צילום: דוברות הטכניון

שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור מפגשים :
*   חזר הערב מרומא שופט הכדורגל הבינלאומי...
*   בימים אלו פורש לגימלאות פרופ' אלי...
*   אות אביר איכות השלטון הוענק לפרופ'...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים