רעיונות מדיניים וכלכליים שהופיעו לראשונה ברומן האוטופי "אלטנוילנד" לבנימין זאב הרצל, התממשו בתקופת היישוב ולאחר מכן באופן מוניציפאלי בערים חיפה וטבריה.

גם רעיונות גיאו-פוליטיים וטריטוריאליים, שהציע ז'בוטינסקי בשיריו, לבשו כסות ממשית במצע בית"ר, ומאוחר יותר גם במצע מפלגת 'חירות וב'ליכוד'.

בספר 'בין מרחב יהודי למרחב ציוני: עיון גאוגרפי בספרות ישראל במפנה המאה ה-20', מובאת כדוגמה מורחבת הרעיון על אודות קיומו של מרחב ציוני. הספר מראה כיצד רעיון זה הוצע ועבר התפתחות אבולוציונית בספרות ישראל למן תחילת המאה ה-20, הרבה לפני שהתממש בפועל, הלכה למעשה.

בדרך זו יוצרים במרחב היהודי, שכתבו על המרחב הציוני, הכתיבו, הלכה למעשה, את התשתית המעשית שהביאה להקמת התנועה הציונית ולהתפתחותה, ובהמשך גם להקמת מדינת ישראל.

במסגרת הספר החדש, פרי מחקר מדעי מקיף בן עשור הרואה אור בימים אלה בהוצאת 'רסלינג' היוקרתית, בוחן ד'ר יוזגוף-אורבך את השתקפות התהליכים הגיאוגרפיים בחברה היהודית כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות ישראל בשנות המפנה של המאה ה-20, בהתמקדות על יוצרים, כותבים ודמויות מפתח בתרבות העברית-יהודית, כגון בנימין זאב הרצל, זאב ז'בוטינסקי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים ומוריס רוזנפלד.

לדברי ד'ר ניקולא יוזגוף-אורבך: 'יוצרים עבריים שהיו פוליטיקאים, פעילים פוליטיים או מקורבים לפוליטיקאים עיצבו במידה מכרעת את חיי החברה, התרבות והפוליטיקה של היישוב העברי בארץ ולאחר מכן של מדינת ישראל בעשורים הראשונה לתקומתה'. ד"ר ניקולא יוזגוף-אורבך הוא חוקר ומרצה בחוג לספרות, אמנות ומוסיקה במכללה האקדמית צפת, מומחה לגיאוגרפיה ולדמוגרפיה.