חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהאוניברסיטה העברית: חיסון שחפת עשוי להיות יעיל בפני הקורונה. כתבה: רונית קיטאי. צילום: דני מכליס

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית מחזק את הקשר בין חיסון שחפת (Bacillus Calmette-Guerin) BCG להגנה מפני נגיף הקורונה. החוקרים מצאו שחיסונים נגד שחפת שניתנו ב -15 השנים האחרונות עשויים לספק הגנה מפני נגיף הקורונה לאנשים מתחת לגיל 24. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת Vaccines

פורסם ב: 21/09/2020 22:59

ד'ר נדב רפופורט, מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן- גוריון הנגב.
מחקרים קודמים הראו את השפעת חיסון שחפת על זיהומים נוספים, אולם מדענים עדיין לא יודעים להסביר השפעה זו. ממצאי המחקר מצטרפים למספר עבודות וניסויים קליניים שנערכים ברחבי העולם מאז התפרצות המגפה במטרה לבדוק האם חיסון שחפת עשוי לעזור נגד נגיף קורונה החדש ולהפחית את הסיכון להדבקה.

חיסון שחפת מבוסס על חיידקים חיים-מוחלשים של שחפת הפרות. החיסון גורם לגוף לייצר נוגדנים נגד חיידקי שחפת וכך מונע את הזיהום וסיבוכיו. כיום, החיסון נגד שחפת עדיין ניתן באופן נרחב, אך במדינות שונות, מפותחות ברובן, הפסיקו בשנים האחרונות לחסן את האוכלוסייה עקב היחלשות המגפה.

ד'ר נדב רפופורט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ועמיתיו מהאוניברסיטה העברית דניאל קלינגר, עידו בלס ופרופ' מיכל ליניאל ניתחו את הקשר בין מידת חיסון האוכלוסייה נגד שחפת במדינה לבין ההשפעה של הקורונה על האוכלוסייה מבחינת מספר מקרים, מספר חולים קשה ואחוזי תמותה.

החוקרים מצאו שהאוכלוסייה הצעירה מתחת לגיל 24 שקיבלה את החיסון ב-15 השנים האחרונות הייתה מוגנת יותר בפני נגיף הקורונה, מה שהוביל להפחתת שיעורי ההידבקות ושיעורי התמותה עקב הידבקות. לא הייתה השפעה בקרב מבוגרים שקיבלו את החיסון לפני שנים.

במחקרם ד'ר נדב רפופורט ועמיתיו ניתחו נתונים מ-55 מדינות ברחבי העולם, המהוות 62.9% מאוכלוסיית העולם. כדי לנרמל את הנתונים הם כללו מדינות בהן קיימות אוכלוסייה גדולה מ- 3 מיליון איש. מכיוון שמגפת הקורונה התפרצה במדינות שונות במועדים שונים, הם לקחו בחשבון נתונים לפי התאריך הראשון בו הגיעה המדינה לשיעור תמותה של אדם אחד על כל 2 מיליון איש. בנוסף, נוטרלו משתנים דמוגרפיים וכלכליים שונים המאפיינים כל מדינה כגון מספר מיטות אישפוז לנפש ותמ"ג.

התוצאות הראו מתאם שלילי בין מספר שנות החיסון שניתנו במדינה לבין אחוזי תמותה מהוירוס, ומספר החולים הקשים המדווחים במדינה. כלומר, ככל שהחיסון ניתן יותר שנים כך פחת מספר החולים והמתים מקורונה במדינה יחסית לגודל האוכלוסייה.

כדי לבדוק האם חיסונים אחרים השפיעו גם הם על תוצאות נגיף הקורונה, הם ביצעו את אותו ניתוח לגבי חיסונים נגד חצבת ואדמת. לא נמצא כי לאותם חיסונים יש קשר מובהק סטטיסטית להגנה מפני קורונה.

אומר ד'ר רפופורט : 'השוואה בין מדינות ופילוח הממצאים לפי גילאים העלה שאפקט ההגנה של החיסון היה הכי משמעותי בקרב בני 24 ומטה'. ר ד'ר רפופורט החוקר שימוש בנתוני עתק (Big Data) רפואיים וקליניים לטובת שיפור הרפואה ומערכת הבריאות מוסיף: 'אנחנו מניחים שהחיסון מספק הגנה לתקופת זמן מסוימת וכנראה למנה שהנבדקים קיבלו בילדות עדיין היה אפקט שמגן עליהם באיזושהי צורה. הממצאים מצביעים על הצורך לבחון את פרוטוקולי חיסון השחפת בהקשר למגיפה הנוכחית, דבר שעשוי לסייע בפיתוח חיסון מהיר נגד הקורונה'.
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור בריאות :
*   שר הביטחון לשעבר ויו'ר ימינה ח'כ נפתלי...
*   נטלי טביב (35) מקריית מוצקין,המשיכה...
*   ברמב'ם עשו את הבלתי יאומן כאשר שני...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים