מהנדס, חוקר ננו ומשפטן באוניברסיטת בר-אילן מנסים להשתמש בחלקיקי הכסף כדי למגר את הקורונה במטוסים

מדינת ישראל נמצאת בימים אלו שוב בימים קשים ומאתגרים, וכולם שואלים את עצמם מתי ניתן יהיה לעלות שוב למטוס ולנסוע לחופשה, לכנס או לפגישת עסקים חשובה, שלא ניתן לעשות דרך האינטרנט?

פורסם ב: 09/07/2020 16:30

פרופ' דרור פיקסלר. צילום: יוני רייף
הטיסה שכוללת שהייה קרובה לאנשים זרים אחרים במשך כמה שעות, בעייתית בעיקר בגלל המשטחים המשותפים במטוס: הידיות, שולחנות האוכל והשירותים. בפקולטה להנדסה שבאוניברסיטת בר אילן עובדים בימים אלה על הפתרון שיאפשר את הטיסות וימנע את ההדבקה דרך משטחים שעלולים להיות מזוהמים.

ההתפשטות המהירה של ה-SARS-CoV-2 ('נגיף הקורונה') ברחבי העולם, מאז התפרצותו בסין ב-31 בדצמבר 2019, משקפת את העמידות הגבוהה של הנגיף, כמו גם היכולת שלו לעבור דרך ארוכה יחסית באוויר. כיום ידוע שהנגיף עובר בצורה יעילה מאוד באמצעות טיפות רוק.

ניתן להצביע על שלושה מסלולי ההעברה והדבקה עיקרים: מגע בין אדם לאדם; זיהום שעובר באמצעות טיפות; ומגע עם משטחים מזוהמים (fomites) הנושאים שאריות של הנגיף. מחקר שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine (כתב עת רפואי הנקרא ביותר ברחבי תבל) מצא כי נגיף הקורונה יציב מאוד: ניתן היה לזהות אותו בתרסיסים אחרי שלוש שעות, על משטחי נחושת אחרי ארבע שעות, אחרי 24 שעות על קרטון ועד יומיים-שלושה על משטחי פלסטיק ונירוסטה. ממצאים אלה מצביעים על כך שהעברה דרך משטחים במרכזי זיהום כמו מטוסים, שדות תעופה, בתי חולים וסופרמרקטים עשויה לשחק תפקיד משמעותי בהתפשטות נגיף.

נכון לעכשיו המאמצים לרסן את התפשטות נגיף הקורונה מתרכזים בארבעה צעדים עיקריים:
(1) התרחקות חברתית, כולל אמצעי הסגר שונים

(2) שימוש נרחב בציוד מגן, כגון מסכות וכפפות/

(3) סניטציה נרחבת של שטחים ציבורייםץ

(4) פיתוח תרופות וחיסונים. כל אחד מהאמצעים הללו סובל מחולשות המגבילות את יעילותו, למשל: הסגר טוב למי שמוכר כחולה. מי שנדבק בווירוס, אך אין לו תסמינים, הוא מדבק מאוד אך לא יהיה בהסגר.

מדיניות של לבישת מסכות יכולה להפחית את חומרת הזיהום אך יעילותה תלויה בשימוש נכון בהן; יעילותם של אמצעי חיטוי ציבוריים מוגבלת על ידי מחסור בחומרים אלו ואילוצים תפעוליים; וחיסונים עשויים לדרוש חודשים עד שנים לפיתוח ולבדיקה (אם בכלל). קשיים אלו מצביעים על כך שלחימה בווירוס הקורונה תדרוש גישה רב-ממדית.
בפקולטה להנדסה שבאוניברסיטת בר-אילן, יחד עם המכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים, מפתחים בימים אלו אסטרטגיית התערבות נוספת. המחקר פורץ דרך מעצב מחדש משטחים ציבוריים באופן שיפחית משמעותית את הפוטנציאל שלהם להעברת הנגיף.

פרופ' דרור פיקסלר, חוקר בכיר בפקולטה להנדסה וראש המכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים, יחד עם ד'ר יוסי טליוסף, מנהל המכון, עובדים בימים אלו עם אנשי הצוות שלהם על שימוש בננו-טכנולוגיה ליצירת חומרים ננו מהונדסים עם תכונות אנטי-ויראליות. המחקר שלהם מתמקד בננו-חלקיקי כסף (AgNP) המאופיינים ברעילות נמוכה על בני אדם ופוטנציאל גדול מאוד בחיסול הווירוסים, תכונה שלא קיימת בכסף שאיננו בגודל של ננו.

הצוות מבר-אילן מציע להטמיע משטחים חדשים המיוצרים עם ננו חלקיקי כסף, ולצפות משטחים קיימים באמצעות צבע חדשני המבוסס בננו חלקיקים אלו. לזמינותם של משטחים כאלה יכולות להיות השלכות משמעותיות על המדיניות: הן כאמצעי זהירות מקדימים אשר ישמשו כנגד מגיפות עתידיות, והן במקרה שכבר מתפרצת מגיפה - ניתן להשתמש בחומר זה על מנת לטהר משטחים באזורים ציבוריים.

ברם, העבודה של חוקרים אלו איננה מספיקה. גם אם הם יציגו לעולם את המשטחים המיוחדים שלהם, לא בטוח שהם יוכלו לעבור לשימוש מידי, מפני שחומר הכסף מוכר כחומר מסוכן, והרגולציה משפטית סביבו לא ברורה. לשם כך נכנס לתמונה פרופ' אורן פרז, דיקן הפקולטה למשפטים, מומחה עולמי בתחום הרגולציה, והוא האחראי על הצד המשפטי של העבודה.

המסגרת הרגולטורית השולטת בשימוש בננו חלקיקים מכסף מורכבת ביותר ומכילה לקונות משפטיות משמעותיות. ראשית, למרות הסיכונים הנלווים אין תקני חשיפה ספציפיים הקשורים לננו חלקיקים מכסף. ארגון הבריאות העולמי קבע רמת השפעה לכלל האוכלוסייה (הקשורה לסכום כל נתיבי החשיפה) של חמישה מיקרוגרם לק'ג משקל ליום. שנית, ישנם הבדלים משמעותיים בין הגישות המשפטיות של מדינות מפתח כמו ארה"ב והאיחוד האירופי. באופן דומה, ברמה הגלובלית ישנם ארגונים רבים העוסקים בשימוש בננו חלקיקים מכסף, בפרט, ארגון הבריאות העולמי, ארגון התעופה האזרחית הבינלאומית ('ICAO') והארגון הבינלאומי לתקינה (‘ISO’). כל ניסיון לפתח תגובה מבוססת ננו לנגיף הקורונה יצטרך לשקול את המסגרת הרגולטורית כבר בשלב המו"פ על מנת להקל על אימוצם על ידי קובעי המדיניות.

במחקר של בר-אילן מתייחסים לגישה זו בשם עיקרון הזהירות המונעת. עיקרון הזהירות המונעת מבוסס על הרעיון שיש לקחת בחשבון חששות בטיחותיים מוקדם ככל האפשר בתהליך החדשנות של חומרי ננו או מוצרי ננו. שיטת חשיבה חדשנית זו מספקת דרך לשילוב עקרון הזהירות בתהליך המו"פ. השיתוף פעולה המיוחד הזה מאפשר למהנדסים ולמדענים להיות מוכנים מבעוד מועד על מנת לאפשר למוצר שהם מפתחים להיות מוכן לשימוש ברמה המיידית. לפיכך, תפיסת הזהירות המונעת שונה מגישות הערכת סיכונים קונבנציונאליות, השוקלות רק בטיחות כאשר המוצר כבר מפותח במלואו. שתי האסטרטגיות העיקריות במחקר הנוכחי הן, ראשית, להפחית את הפוטנציאל של הננו לגרום לנזק, ושנית להפחית את החשיפה המתווכת לשחרורם של ננו-חומרים.
הימים המיוחדים האלה, שאנחנו בתוכם, חידדו לנו את הצורך לזהירות בעניינים שבבריאות הגוף. מפגש עם אדם חולה במחלה מידבקת כמו קורונה, מצריך זהירות מיוחדת. משתדלים שלא ייווצר מגע ברמה המאפשרת מעבר המחלה. הקורונה הראתה לנו מה שידענו זה מכבר, שכאשר יש חולה חייבים לבודד אותו מן הסביבה. במקרה הצורך, ניתן למטפלים בו, ולכל מי שצריך להתקרב אליו, טיפול תרופתי מונע, ואם היה חיסון אף חיסון מיוחד. על רקע הזהירות שלנו בענייני בריאות הגוף, נראית קלות הדעת שבה אנו נוהגים בענייני בריאות הנפש והרוח כהזנחה רשלנית וחסרת אחריות. הדברים נכונים ביחס לצד המשפטי שבמחקר, אך גם הרבה מעבר לכך בחיים. נפשו של אדם רגישה לא פחות מגופו, וכפי שהגדיר זאת הרמב"ם, ועמו רבים מחכמי ישראל ומחכמי אומות העולם - בעיה משפטית-מוסרית הרי היא כחולי בנפש. מפגש עם חיידקי המחלה הרוחנית, הוא מפגש מידבק.
ידוע שבענייני בריאות הגוף, בני נוער מתנהגים לעתים קרובות בחוסר זהירות. על שיקול הדעת המתון גוברת "רתיחת היבחרות", וגורמת לנכונות ללקיחת סיכונים מופרזים מתוך תחושה ש"לי זה לא יקרה". גם בעניינים שברוח, קל יותר להדריך ולחנך צעירים לעשיה נלהבת, מאשר למתינות זהירה בענייני "לא תעשה" כמו לחשוב מה ההשפעה של הננו חלקיקים יכולים לעשות לאדם שנמצא לידם. הקושי איננו פוטר מן החובה להתמודד עם הצורך הזה.
ללא ספק שילוב מאוד מיוחד, של משפטן-עו"ד, מהנדס ומדען, שיחד יאפשרו לנו לנסוע בקרוב לחופשה הבאה שלנו תוך שילוב של זהירות מעניינים שבגוף וזהירות מההשפעות הרעות שחומרים אלו יכולים לגרום.
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור בריאות :
*   השבוע ב'כללית' בחיפה והגליל המערבי...
*   במהדורת החדשות של ערוץ 13 שודרה כתבה...
*   סמסו מברוק למנהל המרכז הרפואי לגליל...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים