הסרט הוקרן באולם הקולנוע של מוזיאון טיקוטין בחיפה, במסגרת פסטיבל הסרטים חיפה ונכחו בו מלבדו גם שתי ענקיות ושלושתם רואיינו בסרט זה וזו היתה סיבת המצאותם שם. היום נסגר מעגל (ולא רק הקווקזי) וגם הוא נפטר, כמותן. אורי אבנרי ז'ל, שולמית אלוני ז'ל וזהרירה חריפאי ז'ל.

היה זה אורי אבנרי שהציע לי לשבת בכנסת אחת לשבוע ולדווח על שרים וחברי כנסת וראשי ערים שנפגשים אתם. הייתי שם במסדרונות ובמזנון כמו שקופה, עד שניגשו אליי מידי פעם כל המוזכרים בתחום והדליפו לי בששון ידיעות לרוב, מה שגרם לי למלא טורים במספר עיתונים,כי הכמות היתה כל כך גדולה שאף עיתון לא הצליח להכיל את כל ההדלפות שהועברו אליי. תמיד ביקשתי מהעורכים שלא יזכירו את שמי כמי שמדווחת על כך. כולם כיבדו זאת והיו נהדרים, אחד אחד. את הצ'ק דווקא ביקשתי מכולם שירשמו על שמי...

שנים רבות לאחר שכבר לא עבדתי עם אורי אבנרי ועברתי לימים לעבוד עם מי שקנה ממנו את העיתון 'העולם הזה', יבל'א רפי גינת שאתו נהניתי לעבוד באופן שקשה להגדיר. הערכה רבה, פרגון ויחס חם, מה שגרם לי להשתדל עוד יותר כל שבוע מחדש ולהביא את הכתבות הטובות ביותר. באותם ימים נסעתי לאנגליה ומשם הבאתי שתי כתבות , ראיינתי באסקס, אנגליה, הילר שהוא חצי יהודי, מה שגרם למבול של ישראלים להגיע לשם ואחר כך הוא בא לארץ לבצע טיפולים, עד שהזוג שהביא אותו לכאן נפטר והכל כבר הפך להיסטוריה. ראיינתי מאהבת ישראלית של שר בריטי, עורך דין קשיש שכתב ספר על סקס ובגידות. 'לא . אשתי לא קוראת עברית' הוא הגיב כאשר נדהמתי למראה מה שקראתי בדפי הספר העמוסים תאורים נועזים. רפי גינת ואני לא הפסקנו לחייך לנוכח הראיון המוזר הזה.

אחר כך גם רפי גינת מכר את העיתון ואז פרשתי גם אני. את אורי אבנרי ז'ל פגשתי לפני מספר שנים כאמור לפני ואחרי הקרנת הסרט. שנינו שמחנו להפגש לאחר שנים שלא התראינו. אתו היו יחסי עבודה מאוד ענייניים וחיוכים רבים לא היו שם. הכל קצר, ענייני והופ כבר לא הייתי שם. הנצחתי אותו בתום הקרנת הסרט, ברחוב בסמוך למוזיאון טיקוטין בחברת שתי הנשים הענקיות שכל אחת עסקה בתחום אחר.

אני מתכוונת לשרה לשעבר שולמית אלוני ז'ל ולשחקנית הנפלאה זהרירה חריפאי שלנצח יזכר משחקה ב'מעגל הגיר הקווקזי' ועוד. שולמית אלוני ז'ל אז שרה, צחקה כל כך כאשר התקשרתי באותם ימים לבשר לה כי יש לי סקופ עבורה. חברת הכנסת לשעבר מרשה פרידמן שחיה בארה'ב עם בת זוגה, כתבה (באנגלית) ספר נועז ובו חשפה את הגיגיה האירוטיים וביניהן כלולה גם ..שולמית אלוני. בשיחת הטלפון שתינו געינו בצחוק ורק לאחר שנרגענו , הצלחתי לשאול אותה כמו חברות כנסת נוספות שהוזכרו בספרה של מרשה פרידמן, ואותן ראיינתי , מה דעתה על כך. הכתבה שלי ד'אז היתה נרחבת ביותר ופורסמה בכל המקומונים של 'ידיעות תקשורת' בארץ. בזכות הכתבה הזאת זכיתי גם לצ'ופר מהנהלת הרשת חוץ מהבעות הערכה שחיממו לי את הלב : סוף שבוע זוגי בסוויטה עם ז'קוזי ופינוקים נוספים. בהחלט היה שווה!!!