על מגשי אירוח כשרים וטעימים להפליא בחיפה קראו במדור רוח צפונית. על לואיז מגשי אירוח לאירועים. שלכם באהבה, רונית קיטאי
בכל פנייה למערכת אתר 'רינונים' אנא למייל :

rinunim@gmail.com
===============================


לכל הקוראים הפונים אלינו בעניין פייסבוק, לינקדאין , אינסטרגרם וכו', הרי שאנחנו נמנעים משימוש בתוכנות כלשהן אלא עוסקים בניהול האתר בלבד. זאת מחוסר זמן ועניין. לכן נא לא להעלב כי איננו משתמשים בכך מאחר כל זמננו מוקדש לעבודה וכן למשפחה. רק טוב ולהרבה שמחות. אמן!

****

לקוראינו המסורים שמלווים אותנו כל השנים בנאמנות , אנחנו כאן במערכת מעריכים זאת מאוד ואתם תמיד מרגשים אותנו. שלכם באהבה רונית קיטאי והצוות המופלא של אתר 'רינונים' : שלומי, קובי, דני, עדי, דליה, טלי, מיקי.

****

לא רק בבית חולים 'כרמל' יוטלו קנסות על המעשנים. גם על כל מי שיצית סיגריה במקומות ציבוריים בחיפה. הגיע זמן שיתנו לנשום אויר במדינה ומי שלא יכבד זאת ישלם על כך בכיסו.

http://www.rinunim.co.il/Article.php?CatID=&Page=&ArticleID=46050



גאווה ישראלית למפעל מבית שמש. 'גילרו' תייצא מוצרים טבעוניים לא רק לארה'ב אלא גם לגרמניה.קראו במדור צרכנות



על תצוגת האופנה של תלמידי 'רעות לאמנויות' בחיפה קראו במדור אופנה.

***
על טקס ההלוויה הממלכתית למבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס קראו במדור רוח צפונית

***
מופע של זמר מיוחד במינו השר בצרפתית ומגיש את המופע בעברית לאחר שעשה עלייה לארץ עם רעייתו מירה מרין,המפיקה את המופע שלו. על כך במדור מפגשים.



****


12 אנטנות עוקץ רוצים להקים בעזרת 'סלקום' - 'בית יולס' בככר הרקפות בחיפה. המרויחים הם בית יולס. אלה שלא רוצים לחטוף סרטן ונלחמים על בריאותם הם תושבי האיזור. על כך במדור 'רוח צפונית'.

*****

מיון חדש נפתח במרכז הרפואי 'לין' בחיפה עם קשר ישיר לרופאי ביח'ל רמב'ם הסמוך מאוד ל'לין'. שיפור טיפול מיידי בנזקקים כדי למנוע אישפוז מיותר. על כך במדור בריאות.



איזה הישג! בקרוב תוכלו לקבל את המרשם (רצפט רפואי) בכל בית מרקחת שתמצאו לנכון. על כך במדור בריאות.





****



שובו של פרופ' ג'אן סוסטיאל, המנהל הכריזמטי של המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי לגליל בנהריה, עשה טוב לתושבי הצפון כולו. על כך במדור בריאות. שלכם, רונית קיטאי וצוות אתר 'רינונים'




על חידושים בתחום הפרקינסון והפרעות בתנועה קראו במדור בריאות


הלם. זו המילה. ד'ר יואב בן דב ז'ל מדען ומיסטיקן שייצר חפיסת קלפי טארוט משלו וכתב ספרים בתחום זה, נפטר מדום לב והוא רק בן 59. יהי זכרו ברוך.

אצל ד'ר יואב בן דב למדתי לפני שנים רבות קורס מזורז של קריאה בקלפי טארוט. מאחר ואני מראיינת מיסטיקאים ומיסטיקאיות ולא רק מאז שיש מדור מיסטיקה באתר 'רינונים' אלא מאז ימי העיתונות הכתובה בה עבדתי. מאז התיידדנו והוא שיתף אותי בספרים שהוא כתב ודאג שאהיה הראשונה שאקרא אותם. כאשר ייצר חפיסת קלפי טארוט חדשה, הוא קבע אתי פגישה והעניק לי במתנה את החפיסה הזאת. זה קרה מספר שעות לפני שטס לחו'ל לפגישת עבודה בעניין אותם קלפי טארוט. הלם. זו המילה. כתבות לא מעטות הכנתי על תחום עבודתו והיינו נפגשים בכל פעם שהיה מתקשר ומתאמים בזמנים הנוחים לשנינו.

מה שמוזר הוא שבאחת מהפגישות האחרונות שלנו לצורך הכנת כתבה הוא דיבר אתי על משהו שאף פעם לא העלה. נושא המוות. מה הוא אמר? 'האם שאלתם את עצמכם פעם למה מביאים פרחים לקבר? זה כמו להביא מתנה לנפטר'....

מעולם לא סיפר לי על חייו הפרטיים והיינו מדברים אך ורק על עניינים הקשורים בתחום עיסוקו המיסטי. ורק ממודעת האבל נודע לי שיש לו שני ילדים, הורים ואחות. בהחלט הלם וגם עצוב מאוד.יהי זכרו ברוך.

*****







*****



***




בובת רקדנית ענקית שניצבת בכניסה לבוטיק ORLIT הזכירה לי עוד אישה קנאית שמנציחה ללא הרף את עליבותה.


כאשר ראיתי את בובת הרקדנית הענקית בכניסה לבוטיק של אורלית קנדרו, שאותה העבירה היישר מהמיסטיקאית ריקי קיטרו, נזכרתי ישר בסיכת הרקדנית הזאת שהיתה מכסף עם אבנים נוצצות והיתה מיוחדת במינה.

הייתי אז לקראת סיום ביה'ס היסודי והסיכה עלתה הרבה מאוד כסף. רציתי להצטלם אתה לתמונת מחזור של הכתה אך לפני זה ביקשה אחת מבנות כתתי שאשאיל לה את הסיכה 'רק ליום אחד כי יש לי אירוע משפחתי'

.
מסתבר שלא אירוע היה שם אלא שקר וכזב. היא הצטלמה לתמונת המחזור עם הסיכה 'שלי' שהיתה ייחודית ורק לה היה צילום עם סיכת הרקדנית המיוחדת במינה. רציתי להפסיק לדבר אתה לעולמים, אך החלטתי להבליג ולא לומר מילה. לימים גיליתי שמי ששטן נשארת כך לנצח.

חלפו שנים והיינו בקשר גם כאשר התחתנתי והזמנתי אותה לחתונה. ראיתי שהיא מקנאה מאוד כי לה אפילו לא היה עד אז חבר אחד לרפואה. נתתי לה את ההזמנה לחתונה ולהפתעתי היא לא הגיעה כלל. בעלי הטרי ואני נסענו למחרת לירח דבש בתל אביב והורי המופתעים קיבלו בערב אורחת שהגיעה עם עטיפה מוזרה בידה. 'באתי לחתונה של רונית'.

'החתונה התקיימה אתמול' אמרו לה הורי המופתעים.
תשובתה היתה : טוב, אז תשאירו לה את המתנה שלי', אמרה ויצאה
אבי לא התאפק לנוכח העטיפה המוזרה של שלל עיתונים מגולגלים ו'קילף' אותם אחד, אחד, עד שהגיע ל'מתנה' המוזרה ביותר שמישהו ראה בחייו לחתונה : מטהר אויר לשירותים...

חברה טובת לב ונדיבה ביותר...

אחר ששבנו מירח דבש היא ביקשה ברוב חוצפתה שאכיר לה מישהו. הכרתי לה מישהו שנראה 'שרוט' כמוה, אך גם הוא ברח ממנה כמעט במהירות שאסתר שחמורוב רצה . החלטתי שהיא פשוט מטרד עבורי, חוסר פירגון היא מילה עדינה לתאר את התנהגותה ופשוט התנתקי ממנה סופית, בלי תוכנית התנתקות רשמית. מחקתי אותה מחיי. אח'כ היא הכירה מישהו אחר שגם הוא נמלט מהר ונקפו השנים ובסוף מצאו מישהו, התחתנה אתו והביאה עמו ילדים לעולם. לימים נפטר.

היא פגשה אותי יום אחד ברחוב לאחר שנים ארוכות של נתק וצהלה לקראתי. חשבתי שתשאל מה חדש, מה נשמע. במקום זה הראתה לי ...טאפט שקנתה לבית והרחיבה את הדיבור עליו עד שפיהוק תקף אותי וסיננתי :'כל טוב' והתכוונתי לברך את עצמי בלבד, וברחתי בטרם תיפול עלי תרדמה באמצע הרחוב.

חלפו עוד שנים רבות עד ששוב במקרה נפגשנו. הפעם זה קרה באחד הקניונים. 'מה מספר הנייד שלך'. בחוסר רצון מופגן נתתי לה את המספר. בנימוס כלשהו שניסיתי לגייס שאלתי באדישות: 'מה מספר הטלפון שלך?'. 'אני לא מוסרת את מספר הטלפון שלי'. השיבה הדפוקה והבנתי כמה טוב עשיתי שמחקתי אותה מחיי.

לשמחתי היא מעולם לא העזה להתקשר כי אז פשוט לאחר שהייתי מגלה שזו היא הייתי חוסמת אותה לבלי שוב. כבר אז ידעתי שלעולם לא ארצה לראות אותה גם לא ממרחקים. נזכרתי מיד כיצד קנאתה אף פעם לא ידעה גבולות.

כבר הייתי עיתונאית מוכרת והכתבות שלי התפרסמו בירחונים ובשבועונים המוכרים ביותר וגם במקומונים. יום אחד היא גזרה ידיעה מסויימת מתוך אחד מהמדורים שערכתי במקומון ובין השורות כתבה בכתה יד משפט ושיגרה את המעטפה לביתי מבלי לכתוב את שמה.

כאשר הייתי באירוע ואתי אחת מחברותי, היא הגיעה לשם משום מה והתיישבתי בשולחן שלנו, סיפרה לי ולחברה שלא הכירה כיצד עברה ניתוח 'הרמת שדיים, כי הציצי שלי תמיד היו נפולים, מאז שהייתי נערה'.
באותו רגע החלטתי לבצע את נקמתי המתוקה : 'להבא כשאת רוצה לשלוח לי מכתבים אנונימיים כדאי שבכל זאת תצייני את שמך כי את כתב ידך אני מזהה מיד'. היא האדימה ואני וחברתי קמנו מהשולחן והשארנו אותה לשבת בבדידות זוהרת. עד היום אני לא מבינה איך ילדה נחמדה יחסית הופכת למפלצת גדולה אך בשבילי היא אפיזודה וכאמור מחקתי אותה מחיי זה מכבר ממש כפי שמחקתי מחיי את כל 'שודדות האנרגיה' והמזוייפות . אני מעדיפה סביבי אנשים מקסימים, טובי לב שתמיד שם בשבילי ומחממים לי את הלב כל יום בנכונות שלהם וברצון שלהם לעשות את החיים ליפים יותר לסובבים אותם.






*****



מאירה שחם ז'ל בת 66 נפטרה לאחר מאבק במחלת הסרטן שהכניעה אותה לבסוף. היא השאירה בעל, יעקב שחם עורך 'ידיעות חיפה', שלושה ילדים : מרב, שי ואלינור, והנכדים: כרם, נבו, אלעזר, רועי יהודה, פלג, אוריה, כליל, דוד וישראל. מאירה האהובה ידעה להעריך ולהוקיר כל דבר וגם לומר זאת במילים ולא פלא שהיתה כה חביבה על כל כך הרבה אנשים, ולמעשה כל מי שפגש אותה.

הכרתי אותה בטרם היתה לדוברת הטכניון ואח'כ שדרנית ברדיו ותמיד תקשורתית מאוד והיא היתה לקראת סיום עבודת הדוקטורט שלה.

בכל פעם שצילמתי אותה היתה אומרת לי : את הצלמת הכי טובה שיש!!! היא עשתה זאת בחיוך כובש ולשתינו זה היה 'סוד' משותף.בכל אירוע בו פגשתי אותה במהלך השנים הרבות, נהניתי להנציח אותה באהבה רבה, אך היה משהו ש'שיתף' אותה עם המצלמה שלי.

זה קרה לפני שנים בערב נישואיו של בנם, שי שחם.. שי שחזר בתשובה נע לאולם הגברים וזוגתו לאולם הנשים. הפרדה של עזרת נשים ועזרת גברים. אני עמדתי בכניסה וראיתי את האח'מים שבאים לברך את מאירה ז'ל ויבל'א יעקב שחם ונוכחתי לגלות כי הצלם שהוזמן על ידם, יוק.

שלפתי את מצלמתי שנמצאת באופן קבוע בתיק והתחלתי לצלם בלי הכרה. מסתבר כי אלה היו הצילומים היחידים שתעדו את האורחים החשובים ביותר שהגיעו לאירוע המשפחתי.

את הדיסק עם הצילומים העברתי לזוג שחם ומאירה לא שכחה אף פעם להודות לי ולהזכיר לי את הערב ה
אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים