הטכניון העניק את פרס הארווי למפתחי טכנולוגיית CRISPR-Cas9 לעריכה גנטית. איזה פרס הפך ל'מנבא נובל'?

לצד שלושת החוקרים שקיבלו את הפרס על הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך קיבל את הפרס גם פרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

פורסם ב: 05/11/2019 10:35

מימין לשמאל: פרופ' פנג ז'אנג, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עמנואל שרפנטייה ופרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס
פרס הארווי היוקרתי בתחום המדע והטכנולוגיה הוענק השבוע בטקס חגיגי בטכניון לפרופ' עמנואל שרפנטייה, פרופ' ג'ניפר דאודנה ופרופ' פנג ז'אנג, מפתחי הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך לעריכה גנטיתCRISPR-Cas9 , ולפרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית. בטקס השתתפו נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' שמעון מרום, המשנה הבכיר לנשיא פרופ' עודד רבינוביץ', סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' אלון וולף, דיקנים וחברי סגל. את הטקס הנחתה פרופ' עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון.

אמר נשיא הטכניון פופ' אורי סיון בטקס : 'פרס הארווי מגלם את מהות המוסד שאני עומד בראשו. הוא מבטא מצוינות ברמה העולמית, מוקיר את גאונותם של חוקרים ואת הישגיהם וממחיש את חשיבותו של המדע בשיפור מצבה של האנושות. ארבעת החוקרים שקיבלו את הפרס הם הוכחה לכך שסקרנות, יצירתיות ונחישות אכן עשויות לשנות את העולם'.


פרופ' עמנואל שרפנטייה ממכון מקס פלאנק ופרופ' ג'ניפר דאודנה מאוניברסיטת קליפורניה ברקלי פרסמו ב-2012 במגזין המדעי הנחשב Science את מאמרן ההיסטורי, המציג את האופן שבו מנגנון CRISPR בחיידקים מזהה יעדים בדי-אן-איי. באותו מאמר הן הדגימו את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות כדי לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי. הפרס הוענק להן על תרומתן יוצאת הדופן והראויה לציון להבנת היבטים מרכזיים של מערכת ההגנה החיידקית CRISPR-Cas9 ויישומה ככלי עריכה בגנום לתכנות עבור תאים איקריוטיים, על הבהרת הביולוגיה המבנית והביוכימיה של מערכת CRISPR-Cas9 ועל תרגומה למדע היישומי. תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.


'המדע הבסיסי לא איבד מחשיבותו, והוא עדיין חיוני בדרך לפיתוחים יישומיים משמעותיים' אמרה בטקס פרופ' שרפנטייה, ראש מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים, "הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים היא תנאי לפיתוח יישומים רפואיים וטיפולים חדשניים במחלות קשות, ואני אסירת תודה על החופש האקדמי שניתן לנו ועל התמיכה הכלכלית בעבודתנו.

זהו כבוד גדול עבורי לקבל את הפרס, ואני מודה לטכניון על ההכרה בחשיבות המחקר שלנו."את המסע הממושך שהוביל לפיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 ככלי לעריכה גנטית לא יכולתי לעשות לבדי, ואני מודה לכל הסטודנטים הצעירים והעמיתים המבריקים שעבדו איתי לאורך הדרך ובפרט לשותפתי פרופ' ג'ניפר דאודנה'.

פרופ' דאודנה, שנבצר ממנה להגיע לטקס, הודתה על קבלת הפרס בסרטון וידאו שבו אמרה: 'זהו כבוד גדול עבורי לקבל את פרס הארווי על פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 לעריכת גנים. אני מברכת את עמיתיי לפרס ומבקשת לציין במיוחד את שיתוף הפעולה הנפלא עם פרופ' עמנואל שרפנטייה. הצוותים שלנו פעלו יחד לחקר המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים של מערכת החיסון החיידקי המוכרת בשם CRISPR. כשגילינו כיצד Cas9 עובד כאנזים בר-תכנות, הבנו שאפשר לרתום אותו לשינוי רצף הדי-אן-איי בתא ובאורגניזם – טכנולוגיה המשמשת כיום מדענים ברחבי העולם לפיתוח טיפולים במחלות גנטיות ובנזקים שגורמת ההתחממות הגלובלית לחקלאות.'.

יחד איתן זכה בפרס גם פרופ' פנג ז'אנג, שפרסם ב-2013 ב-Science את מאמרו ההיסטורי על CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים מפותחים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים. "העבודה עם מדענים מכל העולם יוצרת קשרי מחקר וידידות נפלאים, ואני שמח שגם בישראל רכשתי לי חברים ועמיתים מעולים," אמר בטקס פרופ' פנג ז'אנג, הזוכה הצעיר ביותר (38) בתולדות פרס הארווי. "פרס הארווי הוא כבוד עצום עבורי, ואין ספק שהוא ייתן לי מוטיבציה לחזור למעבדה ולהמשיך לעבוד במלוא המרץ."
הזוכה בתחום מדעי המחשב, פרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות חישובית (Computational Complexity). פרופ' הילריוס הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.

פרופ' הילריוס אמר בטקס : 'לפני כ-25 שנה עבר מרכז הכובד במדעי המחשב מהמחשב עצמו לרשת האינטרנט. מהלך זה הוביל למחקרים שהיו חיוניים בהתפתחות המדע, בשיפור רווחת האנושות ובהבנת היקום. אני שמח שזכיתי להיות שותף בהתפתחויות אלה. לשמחתי זכיתי לעבוד עם חוקרים מעולים מהטכניון ובראשם פרופ' שמעון אבן. זהו כבוד גדול עבורי לא רק לקבל את הפרס, אלא לקבל אותו יחד עם מפתחי CRISPR-Cas9, שחוללו מהפכה במדעי החיים."
פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג'לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה. יותר מרבע מזוכי הפרס קיבלו לימים את פרס נובל ולכן נחשב פרס הארווי ל'מנבא נובל'.




4. נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מעניק את הפרס לפרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס

5. כלת הפרס פרופ' ג'ניפר דאודנה

6. הזוכים בטקס הענקת הפרס. מימין לשמאל : פרופ' עמנואל שרפנטייה, פרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס ופרופ' פנג ז'אנג.

7. מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עדי זלצברג, המשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' שמעון מרום עם הזוכים בפרס
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור מפגשים :
*   הברון פרנצ'סקו ריקאסולי הגיע לישראל...
*   לרגל השקת המשרדים החדשים של המוסד...
*   אירוע מרגש ויוצא דופן התקיים הערב...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים