משה ספדיה חתן פרס וולף באדריכלות לשנת 2019 יקבל בחודש הקרוב תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון. כתבה: רונית קיטאי

מי האח'מים שהגיעו להאזין להרצאתו של האדריכל והאיש הכה מיוחד שנולד בחיפה וגדל בקנדה? ספדיה גדל ברח' בלפור 15, מול חצר הטכניון הישן וההיסטורי שמרגש כל חיפאי ותיק ולא רק אותם. הכבוד למשה ספדיה אינו רק שלו אלא של כולנו

פורסם ב: 03/06/2019 00:18

משמאל לימין נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, משה ספדיה ורעייתו מיכל ספדיה. צילום :דוברות הטכניון
משה ספדיה, חתן פרס וולף באדריכלות, אשר בחודש הקרוב יוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון נשא הרצאה מיוחדת על האבולוציה של התנועה המודרנית ועל השפעתם של בני דורו.

הרצאתו של האדריכל הנודע משה ספדיה, התקיימה בטכניון ביוזמת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ובאירוע נכחו נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ראש העיר חיפה ד'ר עינת קליש-רותם, יו'ר קרן וולף פרופ' מחקר דן שכטמן וכמובן חתן פרס נובל, יו'ר התאחדות האדריכלים דוד קנפו ודיקן הפקולטה פרופ' יאשה גרובמן.

בהרצאתו דיבר ספדיה על האבולוציה של התנועה המודרנית ועל השפעתם של בני דורו והתרפק בנוסטלגיה על ילדותו בחיפה וכאמור הוא גדל ברחוב בלפור 15, מול חצר הטכניון הישן, ולדבריו 'הדר הכרמל אינו פחות יפה מתל אביב. הגיע הזמן ש'אונסקו' יכריזו על אזור זה כאתר מורשת בינלאומי'.

משה ספדיה שנולד בחיפה ב-1938 גדל בקנדה. בגיל 25, במסגרת לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת מקגיל בקנדה הוא תכנן את 67 Habitat – קומפלקס מגורים ייחודי ונועז המורכב מיחידות בטון טרומיות. למרבה ההפתעה החליטה ממשלת קנדה לממש את הפרויקט במסגרת תערוכת אקספו 67 במונטריאול, ולימים הוכרז המבנה כפרויקט מורשת.

מאז תיכנן ספדיה שורה של פרויקטים גדולים ומגוונים ובהם המוזאון למורשת הסיקים בהודו, אתר הנופש Marina Bay Sands בסינגפור, הספרייה המרכזית של ונקובר ומוזאון האמנות Crystal Bridges בארקנסו. ב-1970 הגיע עם משפחתו לישראל וכאן תיכנן פרויקטים רבים ומגוונים מאוד, משכונות מגורים פשוטות בקיבוצים ועד מוזיאון 'יד ושם' המחודש.


נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בירך את ספדיה על תואר הכבוד שיקבל מהטכניון בחודש הקרוב ויוענק לו 'בהוקרה על הישגיו המרשימים באדריכלות, על תרומתו להומניזציה של סביבות עירוניות בקנה מידה עצום ועל הצבתם של מבנים מודרניים בהקשר היסטורי ותרבותי, על השימוש בצורות גאומטריות, באור ובחללים פתוחים לטיפוח אתוס, אינטרוספקציה ולכידות חברתית; וברחשי תודה על תרומותיו האדריכליות הרבות למדינת ישראל ובעיקר למוזיאון 'יד ושם' בירושלים''.

משה ספדיה חתן קרן וולף שמע כיצד בשם הקרן דיבר היו'ר פרופ'-מחקר דן שכטמן מהטכניון שהביא הרבה כבוד לטכניון ולישראל בכלל לאחר שזכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2011 וחתן פרס וולף בפיזיקה לשנת 1999, אמר : 'אצלנו בקרן וולף, חתני הפרס עובדים. הם נוסעים ממקום למקום, מדברים עם צעירים ומבוגרים ומשרים מגדולתם על כל מי שפוגש אותם. בשמה של קרן וולף אני מודה לטכניון על אירוח הערב המיוחד'.

דוד קנפו יו'ר התאחדות האדריכלים, אמר: 'המודרניזם הטיף להצגת האמת בפשטות הנדסית וצורנית. על רקע זה בולטת עבודתו של ספדיה, שכבר בגיל צעיר הגדיר מחדש את האמיתות המודרניסטיות. פרויקט 67 Habitat הציג חלל חדש למגורים, שינוי מרענן אחרי השיכונים שהוקמו באירופה של אחרי מלחמת העולם השניה. היכולת של ספדיה להקשיב למקום, לאנשים ולרוח הזמן ולתת לכל אלה ביטוי בחומר - זו גדולתו'.

ראש העיר חיפה ד'ר עינת קליש רותם סיפרה על התאהבותה במקצוע האדריכלות בשנה השלישית ללימודיה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. 'כאן נחשפתי לעולם העירוני, והבנתי את ייעודי בחיים. הלימודים הפסיקו להיות מטלה והעבודה הפכה לתשוקה אמיתית. כאנשי מקצוע אנחנו בני מזל - אנחנו יודעים לדמיין עולמות ולפעמים גם לייצר אותם'.

מרגש לגלות שהחיפאי לשעבר אמנם עזב את חיפה אך חיפה נשארה בנשמתו כל השנים והוא 'מחובר' לטכניון מזה שנים רבות. הוסיף משה ספדיה: 'גדלתי בחיפה המנדטורית לתוך המודרניזם,"אך במקביל למודרניזם ספגתי גם את האדריכלות הפלשתינית והעות'מנית שסבבה אותנו. כשהגעתי למקגיל, התאוריות של לה קרבוזיה עדיין שלטו. המגדלים של מיס ון דר רוהה, שהיו מקור התעניינות במקגיל, עוררו בי התנגדות חזקה. בזכות מלגה ללימודי מגורים, שאפשרה לי להסתובב ברחבי ארצות הברית וקנדה, ביקרתי בעשרות פרברים בערים מרכזיות, והבנתי שמי שיכול להרשות לעצמו יעדיף להתגורר בבית צמוד קרקע עם גינה ומי שאין לו יגור בבתי מגורים על קומות.

ב-Habitat, הקונספט שתיכננתי במקגיל, הצגתי דרך לייצר דירות זולות שלכל אחת מהן יש גינה. חיברתי את הצורך בשטחים ציבוריים ובדיור זול לרעיונות בתיעוש הבנייה. בעקבות ההצלחה באקספו 67 קיבלתי הרבה הזמנות לעיצוב פרויקטים במודל Habitat ברחבי העולם, כולל באירן, אבל אף אחד מהם לא נבנה. עם זאת, הצפיפות היא בעיה קשה המציבה גם היום אתגר תכנוני מורכב מאוד, ורבים מהפרויקטים שלי בישראל ובעולם מספקים תשובה יעילה לבעיה זו'.

בסיום דבריו דיבר ספדיה על מקורות ההשראה שלו כאדריכל. 'בדרך כלל מצפים שאתן רשימת בניינים ואדריכלים, אבל מה שנותן לי השראה כאדריכל הוא העיצוב בטבע. הדברים בטבע מתעצבים בהתאם למטרה, תוך התייחסות לעונות, בגאומטריה שהיא תוצר של גדילה. אם האדריכלות תדע להשתנות עם העונות כפי שעושה הצמחייה, נקבל תוצאות יוצאות מן הכלל'.
משה ספדיה. צילום: דוברות הטכניון

דוד קנפו יו'ר התאחדות האדריכלים. צילום: דוברות הטכניון

מימין לשמאל פרופ' מחקר דן שכטמן, רעות ינון, משה ספדיה, ד'ר עינת קליש רותם, מיכל ספדיה ופרופ' יאשה גרובמן. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' דני שכטמן. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' יאשה גרובמן דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. צילום: דוברות הטכניון

 
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור מפגשים :
*   בגן 'איזבלה' ברח' מחניים במרכז הכרמל...
*   NOAH LAND - סרט טורקי בבימויו של ג'נק ארטורק...
*   במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-35...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים