התרבות והמרחב השבטיים מסע לשימור והעצמה מאת חנה יפה. צילום הכריכה: אורנה רביב. הוצאת 'רסלינג'. כתבה: רונית קיטאי

חנה יפה מולטי טאלנט היא אדריכלית נוף, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה. בעלת תואר שני במנהל משאבי טבע וסביבה ובתולדות ציוויליזציות ימיות עתיקות. היא זכתה בפרס קרוון על תכנון 'פארק הגשרים' בגשר ויש לה תחביבים מעוררי השראה. את ספרה הקדישה לאחיה הנערץ ד'ר חמי יפה ז'ל

פורסם ב: 03/04/2019 23:25

חנה יפה חותמת על ספריה בשוק תלפיות בחיפה. צילום :אלבום משפחתי
חנה יפה נולדה בחיפה (1959), כבתם של יפה (לבית ויסמן) שעבדה כמזכירה במשרדי עורכי דין, ולמרדכי יפה רואה חשבון בפירמת סומך - חייקין ,ואחות לנחמיה (חמי), אשר נפטר בטרם עת בגיל 63 באוגוסט 2018 .

ד'ר חמי יפה היה רופא בהכשרתו, אל'מ, קצין רפואה זרועי של חיל האוויר, סמנכ'ל בית החולים רמב'ם, מנהל המחוז של 'מכבי' תפקיד אותו ביצע במשך ארבע וחצי שנים. הוא בוגר לימודי עו'ד וחוקר במכון גרטנר. חנה ואחיה גדלו בשכונת הדר הכרמל שם נשאר חמי להתגורר גם לאחר נישואיו ולידת ילדיו. חנה ואחיה למדו בביה'ס 'הריאלי' (בהדר וב'בית בירם').

זו היתה משפחה עם שורשים מנהלל, אשר כיוונה את ילדיה למצויינות. כך שירתה חנה יפה בתפקיד מסווג וקרבי בצה'ל ולאחר שיחרורה החלה ללמוד ארכיטקטורה בטכניון אך פנתה למסלול אדריכלות נוף, ועוד בטרם סיום לימודיה התקבלה לעבודה בקק'ל כמתכננת פרויקטים ויעור.

חנה יפה עבדה תחילה ביוקנעם בחבל התיכון ובתקופה זו תיכננה עשרות פרויקטים ותוכניות אב והבולטים בהם: פארק הזיתים במגדל העמק, הפיתוח הסביבתי באתר שוני ותוכנית האב ליערות מנשה. תוך כדי עבודתה בשל ההשקה לתחום הארכיאולוגי למדה חנה לתואר שני באוניברסיטת חיפה במסלול ציוויליזציות ימיות עתיקות, וכתבה תזה בהנחיית פרופ' אבנר רבן ז'ל ויבל'א פרופ' יגאל צמיר . התזה עוסקת בהיתכנות הקמת מעגנה פנים יבשתית בפתחת נחל חדרה. על תזה זו זכתה חנה במלגת הצטיינות מטעם החברה הממשלתית לתיירות.

בהמשך (עם סגירת החבל התיכון) עברה חנה לעבוד בצפת כמתכננת ועסקה בפרויקטים רבים: תוכניות אב ליערות ביריה ותוכנית המתאר הארצית ליער ויעור, שימשה כנציגת 'פורום הירוקים' במינוי משרד הפנים בועדת התכנון המחוזית במחוז הצפון, ואף תכננה שיקום אתרי התיישבות רבים: גן הברון בראש פינה, משמר הירדן, דרדרה, פארק המעיין במטולה, מעיינות רבים: עין רועים בהרי נפתלי, עין פוריה במורדות פוריה, עין מודע ועוד, וטיילות נוף רבות ומסלולי סיירות וטיילות ודרכי נוף, ואף את פרויקט הר הקפיצה בנצרת, אתר שנחנך ע'י האפיפיור בביקורו בישראל.

כאמור, על תכנון פרויקט הגשרים בנשר זכתה חנה בשנת 2007 בפרס קרוון שהוענק לה על ידי ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. בשנת 2009 פרשה חנה מעבודתה בקק'ל והחלה לעסוק בהתנדבות בפרויקטים ציבוריים בעלי נגיעה למוגבלויות, בעיקרם: חצרות שיקומיות לנפגעות תקיפה מינית לצד ביח'ל 'בני ציון' ולמשפחות בתהליך שיקום ב'בית מיה' בשכונת נוה דוד בחיפה וחצר אקולוגית עבור ביה'ס 'הנריאטה סאלד' בקריית אליעזר בחיפה שתכנון פתרון אקוסטי עבורו וניהול פרויקט בשיתוף הציבור זכתה במקום ראשון בתחרות ארצית לחדשנות ירוקה.


חנה היא בוגרת המחזור הראשון של מומחיות בהנגשה למוגבלים (מתו'ס) ובהמשך לכך למדה תואר שני נוסף באוניברסיטת חיפה במנהל משאבי טבע וסביבה אותו סיימה בשנת 2004.במסגרת עבודתה ייצגה חנה את ישראל בקונגרסים בינלאומיים ובפרויקטים כגון פרויקט 'דלתא' שנערך בשיתוף עם השוק האירופי.

היא עסקה במסגרת עבודתה בקק'ל במאבקים סביבתיים רבים, בהם המשיכה עם פרישתה תוך כתיבת תסקירים סביבתיים שסייעו להגנת ערכי הנוף והטבע ומיזעור נזקי בנייה, ועמדה בראש הצוות שהכין חוות דעת אקולוגית מטעם החברה להגנת הטבע שהתייחס לתוכנית המתאר החדשה לעיר חיפה.


כל זאת עשתה למרות מאבק חוזר ונישנה בריאותי, אשר לא מנע ממנה בעת מחלתה ואישפוזיה לממש שאיפותיה ולהמשיך ולתרום לציבור. במהלך שנים אלה לצד תכנון פרויקטים נוספים למען הציבור ובהם מצפורים וכן שלושה גנים עבור 'כפר נהר הירדן' שמרגש אותם מאוד. לשם באים ילדים חולים ובני משפחותיהם לשבוע העצמה בגן מדע וחושים, גן בוסתן וגן תבלינים רחב מימדים להם אף הפנתה את דמי התכנון מפרויקטים פרטיים שעשתה, מתוך מגמה נאצלה המושפעת מתפיסתה: 'תעביר את זה הלאה', ולהיטיב עם הזולת.

לצד כל אלה עסקה חנה בהגשמת חלומה: כתיבת ספר המאגד את שפע הידע הסביבתי והתרבותי אותו צברה במהלך עבודתה ומסעותיה ברחבי תבל, וכן במהלך לימודי הטרום דוקטורט שלה באוניברסיטת חיפה החל משנת 2015 במסגרת מסלול 'מזרח אסיה'. החומר לספרה לוקט במשך 15 שנות כתיבה עד שיצא לאור.

כיום חנה משלימה לימודים אלה בטכניון ועוסקת במחקר הקושר בין ה'פרפורמנס' אירוע למרחב כפי שהוא מוצא ביטוי במרחבי זיכרון תוך התמקדות ב'פארק השלום' בהירושימה.


כחלק מתפיסתה של חנה לגבי תרומה לציבור התנדבה שנתיים להסיע נשים חולות סרטן לטיפולים בבית החולים ופעילויות שיקומיות ואת הוצאת סיפרה לאור היא חגגה תוך הזמנת הציבור למסיבת רחוב פתוחה ברחוב סירקין בחיפה אותה מימנה וכללה הופעה של להקת 'סומסום', ואותה הקדישה לזכר אחיה ולזכר אימה של גיסתה , רותי רונן, שהייתה מהתומכים ברעיון 'להשיב את ההדר להדר הכרמל' בחיפה , משכונותיה הותיקות של העיר. עברו מספר ראשי ערים וכולם הבטיחו להחזיר את ההדר להדר ובתקווה שזה אכן יקרה.

אמרנו מולטי טאלנט לא כן? חנה יפה היא חברה ותיקה, למעשה מאז שנת 2005, בחבורת הזמר של 'בית הלוחם' בחיפה: 'צלילים' ובמסגרתה מופיעה בהתנדבות שנים רבות, ושני תחביבים נוספים לה: הפלגות ביכטה ותיאטרון הגוף, אותו למדה בשתי תקופות בחייה אצל דני לוצאטו, אתו הופיעה ברחבי הארץ ומאוחר יותר במסגרת סטודיו 'ארמא' בשיטת ז'ק לקוק, בעין הוד.


בעברה, חנה פירסמה כתבות מעוטרות בצילום ככתבת בעיתון 'מקור ראשון' ובמגזינים מקצועיים בארץ ובחו'ל. לאחרונה חנה השיקה ספר חדש 'התרבות והמרחב השבטיים - מסע לשימור והעצמה המעניק יריעה רחבה של ידע רב תחומי שכולל קולינריה, שמאניזם, שבטיות וסביבה.


30 שנים, עשרות מקומות, אינספור מפגשים בינאישיים עם בני שבטים שעל חלקם לא שמענו. הספר הינו מסמך יחיד במינו,שאוצר בתוכו ידע שנרקם ממסעות לאורכו ורוחבו של הגלובוס, אל עומק תרבויות נידחות לצד מסע לנבכי נשמתה של המחברת ועיניה הבוחנות.



יש בספר פיסות מידע שטרם נחשפו: קולאז' של אורחות חיים במחוזות עלומים, אדריכלות, היסטוריה, דתות,מאבק להצלת מרחב קדוש וטבעי, מפגשים אישיים עם תרבויות נעלמות ונופים נכחדים ברחבי אסיה, אמריקה ואגן הים התיכון. עבור הטיילים הסקרנים מחכים טיפים איכותיים על איך כדאי לטייל בעולם.

הספר 'התרבות והמרחב השבטיים – מסע לשימור והעצמה' מאת חנה יפה, רסלינג הוצאה לאור, עורכי הסדרה: ד"ר יצחק בנימיני ועידן צבעוני. הספר הוא מסמך יחידאי, שמאגד בתוכו פסיפס של תרבויות, של ידע, של סיפורים אנושיים, של אדריכלות, היסטוריה, דתות ונופים ממחוזות שאינם מתויירים בשגרה. המחברת - מתוך אהבתה הכנה לאדם והעולם - משרטטת מסע חובק ימים ויבשות, ומגישה מסמך אינטימי ובוחן המתאר את מפגשיה עם מנהגים ומסורות של תרבויות שונות ומרוחקות, שלמרות זאת כה דומות בהתנהלותן. תוך שהיא דוהרת בזמן ובנופים קסומים משרטטת יפה קווים משותפים ושונים ביחס לארכיטיפים שונים ומעלה סוגיות בדבר כושר השרידות של תרבויות מסוימות.

הספר הוקדש על ידה לאחיה, חמי (נחמיה) יפה ז'ל , רופא, בוגר הטכניון, שבתפקידו הצה'לי האחרון, שירת כקצין רפואה זרועי של חיל האוויר. כמי שהתמחה בתחום הרפואה התעופתית פעל ללא לאות לשילובן של נשים לקורס טיס. חמי יפה ז'ל, שימש בין שאר תפקידיו סמנכ'ל בית חולים רמב'ם, מנהל מחוז צפון של קופ'ח מכבי. חמי יפה נפטר יומיים לפני הורדתו של הספר לדפוס.


אדריכלית הנוף והטיילת ותיקה, התמחתה בתחומי שימור הסביבה וציוויליזציות ימיות וכמובילת מאבקים סביבתיים רבים. יפה מטילה אור על נושא שיתוף הקהילה בסוגיות הנוגעות לשימור הסביבה בספר שחושף סוגיות שעניינן אינו נחלת הכלל, דוגמת: היות המונגולים מובילים בעולם בתחום שימור היערות והאצלת הסמכות לניהולם לתושבי הקהילה. מאבק אחר שהיא מתארת הוא בין שבטי הלפצ'ה והבוטיה במדינת סיקים בצפון מזרח הודו שהגנו על שטחי הנהרות הקדושים והסובב אותם בהובלת מנהיגיהם השמאנים כמו גם גיוס כספים בקוסטה ריקה לקניית יער על הדיירים המתגוררים בו.


אומרת חנה יפה, מחברת הספר: 'שלושים שנה אני מטיילת ברחבי העולם ,מתאווה לספק את סקרנותי לגבי תרבויות שונות והאדם שיצר אותן. מסעי החל למעשה כמסע של בריחה, התקדם לעבר מטרה מסוימת ואז החל מתפתח לחקירה פנימית מתמדת. מטרתי המקורית במסעותיי היא לחוות, לחוות. כך קרה שבכל מסע נעלמות מזוודותיי ונפרצות, במיאנמר צילמתי מתחת לאפם של השלטונות חטיפת אנשים מהכיכר הראשית, בווייטנאם שלפה אותי שוטרת מתא השירותים ורצתה לקחת אותי לתחקור ועוד.

בחיי היום יום אנחנו מתייחסים לדברים כמובנים מאליהם. עינינו מתרגלות לסביבה שלנו. במהלך טיוליי צילמתי אתרי תרבות וטבע שהרשימו אותי. אך יותר מכל צילמתי אנשים וילדים, בני שבטים רבים, עמים דוברי שפות. רבים מבני תרבויות אלו עדיין נותרו עבורי מסתוריים ואקזוטיים. הספר, שאני מגדירה אותו כ'ספרות מסע', למרות שהיריעה שלו נפרשת רחב יותר, מיועד לכל אדם סקרן באשר הוא. לא רק לחובבי טיולים ומסעות, אלא לחובבי תרבות. אני רוצה להספיג את הידע שצברתי ובעיקר להעלות בהם הרהורים ומחשבות. למרות היותה חברה שמרנית, בשפה האינדונזית קיימות ארבע מילים שונות המתארות אהבה: המייצגת והבולטת שבהן היא קינטה (cinta) אותה אני רוצה לאחל, מכל הלב, לכולנו'.


חנה יפה, אדריכלית נוף, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.בעלת תואר שני במנהל משאבי טבע וסביבה, ובתולדות ציוויליזציות ימיות עתיקות. טיילת ותיקה ברחבי העולם, עוסקת בשימור הסובב הטבעי, שותפה למאבקים סביבתיים רבים. זוכת פרס קרוון לתכנון "פארק הגשרים" בנשר. בין שאר הפרויקטים בהם היא שותפה: אדריכלית חבל הצפון בקק"ל, פארק ז'בוטינסקי בשוני, טיילת העמקים נצרת עילית, פארק גיאולוגי קריית שמונה, אתר ממרא – הר שאול בגלבוע, שימור ושיקום משמר הירדן, דרדרה, גן הברון בראש פינה, פארק המעיין במטולה, עין פוריה, סיירות וטיילות אגמון החולה, רחבת הנצחה לזכר חללי השואה בשדרות ורבים אחרים. יפה מרצה בכנסים מקצועיים מובילים ומאמריה ראו אור בכתבי עת מקצועיים מובילים ברחבי העולם.

הספר מכיל 369 עמודים - 94 ש'ח. הוצאת 'רסלינג'.
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור ספרים חדשים :
*   שני ספרים באותו הספר. תהפכו את הצד...
*   'המזוודה' סיפור מסע אל מעמקי ההוייה...
*   'תָּמָר וְאִיתָמָר בֵּין שְׁבִילֵי...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים