איש נפל בחניון של קניון ואנחנו עם המצלמה עקבנו אחריו מרגע הנפילה עד לסיום הטיפול בו. כתבה וצילמה: רונית קיטאי

ביקרנו באחד מהקניונים בחיפה כאשר נשמעה צעקה של אישה שקראה לעזרה.היא הצביעה לכיוון בו היה בעלה שרוע על הרצפה של החניון בלי יכולת לזוז ונאנק מכאבים. תוך דקה הגיעו אנשים שעזרו. אנשים טובים באמצע הדרך. צריך פשוט מזל להתקל בהם. עקבנו ואנחנו מדווחים

פורסם ב: 06/04/2017 00:18

ד'ר אחמד נג'מי רופא אורתופד ב'כרמל'. צילום: רונית קיטאי
את האיש אסור היה לצלם וגם לא את אלה שעזרו לו כי הם סרבו להצטלם וגם לא לפרט יותר מדי. הבחורה המקסימה שעזרה ושמה שמור במערכת אתר 'רינונים' הזעיקה בנייד שלה את אמבולנס לאחר שוידאה שזה מה שהאיש שנפגע, רוצה. בכל אותו זמן היא שוחחה אתו ועם אשתו ואף הפצירה בו שישתה מבקבוק המים שהיה בידה והשאירה להם אותו 'כדי שהיה לכם בהמשך'.

האיש לא היה מסוגל ללגום טיפת מים כי מפיו נזל דם בשל המכה החזקה שספג, והשן שלו כבר החלה להתנדד מעוצמת החבטה. בסופו של דבר נקבע כי יש לו שבר רציני בכתף. אבל לא נקדים את המאוחר.


עקבתי אחריה ואחרי האנשים שהגיעו אל החניון שם נחבל האיש. הבחורה הצעירה והחביבה שהיתה שם איננה תושבת חיפה אך הגיעה לקניון כדי להדריך באחת מחנויות התכשיטים והמתינה עם בני הזוג ולא עזבה עד שהאמבולנס הגיע.

עוד בטרם הגיעו אנשי מד'א נחלצו מספר בחורים עם לב זהב ועזרו להרים את הפגוע אל רכבו שהיה שם. מאחר והאיש לא יכול היה להזיז את ידו וסבל מכאבי תופת, התנדב בחור יקר בשם עמיר שחר, שהתברר כי הוא נהג סמי טריילר, בן 30 נשוי ואב ל-1, אשר דאג להביא את הרכב של האיש, לא לפני שקיבל מפתח וקוד. הוא הושיב אותו ברכב והביא את המכונית למקום שיהיה קל לאנשי מד'א לפנות אותו משם. למרות שמיהר להגיע הביתה בתום יום עבודה, הוא דאג שהכל בסדר ורק אז פרש לדרכו.

כל אותו זמן הבחורה החביבה היתה בשטח, תוך שהיא מתקשרת שוב למד'א כדי לשמוע שהאמבולנס בדרך והוסבר לה כי בשל בעיות גובה הם צריכים להכנס דרך הכניסה התפעולית.

הבחורים עזבו זה מכבר , הבחור נסע והבחורה עזבה אף היא ואנחנו שנשארנו בשטח ביקשנו לשבת ליד נהג האמבולנס, תמיר לויתן שמו. הסתכלתי על הבחור ואמרתי לעצמי שכבר פגשתי אותו. לא באמבולנס תודה לאל, אך פניו מוכרות לי. מסתבר שבמד'א הוא נהג מתנדב ובשעות העבודה הוא במשתלת יגור והוא קיבוצניק מיגור.

נקבתי באירוע בו צילמתי זה התקיים לפני מספר שנים בקיבוץ יגור בו הוא היה , והבחור כמעט נפל מהכסא מההלם. לך תדע מתי עיתונאית מגיעה לאיזה מקום כדי לעשות כתבה מצולמת ועוד תזכור את תוי פניך כשראתה אותך פעם אחת ויחידה בחייה. במקרה היה זה יום צילום בהשתתפות הקונדיטור דודו אוטמזגין שהיה במשתלת יגור. הזכרתי לו אפילו מי היה לצדו, כי מדובר ביח'צן שהזמין אותי לאירוע...


המשכתי לעקוב אחר בני הזוג. לאחר שהאישה רשמה את פרטי בעלה במיון עם כל התעודות שהיו באמתחתה, הם התקבלו במחלקה זו, שם תיקתקה עבודה אדמיניסטרטיבית במהירות וביעילות של קצב הסילון, דקלה עטיה שאי אפשר שלא להבחין במקצועיות ובאנושיות שלה.

כושר הניהול שלה מדהים והיא רואה סימולטנית מכל הכיוונים מה קורה וגם שומעת ובו זמנית משיבה לטלפון. וונדר וומן? זאת דקלה עטיה. הרופאים והאחיות מסתכלים עליה ומקשיבים למוצא פיה. בחורה שהיא אגדה. גם בכתבה קודמת שעשינו על יום מעקב ב'כרמל' לפני זמן רב, לא יכולנו שלא להתפעל ממנה.


דקלה עטיה,רווקה בת 33 גרה בשכונת נוה שאנן בחיפה וציינה בימים אלה ארבע שנים לעבודתה במלר'ד (מחלקה לרפואה דחופה. מיון בשבילכם. ר.ק.) במשך תקופה זו היא עובדת כמנהלנית.והיא בעלת תואר של הנדסאית וגם בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול.

לא פלא שהאנרג'ייזית הזאת מתכונת להמשיך בלימודים. עוד השנה והיא התרגשה עד דמעות כאשר מנהל המלר'ד ד'ר סלים חלבי ושרון שחר אחראית מיון סיעוד, העניקו לה תעודת מצטיינת מחלקה .

התפקיד של דקלה עטיה כולל בתוכו אינטרקציה עם כל גורמי בית החולים וגם מחוצה לו, כלומר: יועצים,שינוע,מכון הרנטגן והדימות,מעבדות,מכבסה,מטבח , בתי אבות וכו'.מרכיב חשוב בתפקיד הוא מענה למטופל ובני משפחתו.

לדבריה : 'אני רואה את התפקיד כחשוב ביותר,מעבר להיותי עובדת במקום חשוב מאוד כמו בית חולים, אני רואה בתפקיד עזרה לזולת.לאפשר למטופל ובני משפחתו לא להיות 'אבודים',להיות מעודכנים בתהליך שהוא עובר ועתיד לעבור.שואפת להתפתח ולהתקדם בתחום ומאחלת לכולם רק בריאות '.


במחלקה לרפואה דחופה (מלר'ד) שמנהל ד'ר סלים חלבי בבית חולים 'כרמל' בחיפה והאחות האחראית שם היא שרון שחר, כולם מסביב, כלומר המגיעים לשם, עדיין מכנים בשם הותיק והמוכר : 'מיון', וכך זה ישאר מן הסתם.

האיש טופל במקצועיות ובמהירות ע'י ד'ר אחמד נג'מי האורתופד הנפלא שעקב ללא הרף ואף התייעץ עם הרופא הכונן ד'ר סטרולוביץ'. הוא דילג ממיטה למיטה במחלקה ואז גם הגיעה הכירורגית ד'ר תמר אברמוביץ' שאף היא בדקה אותו. לאחר מכן האיש מועבר לצורך צילומי רנטגן אל מחלקת הדימות (רנטגן) לשם הועבר ע'י אחד העובדים שזריז כמו ספידי גונזלס.

אני מנסה לעקוב כי האיש מועבר למחלקת א.א.ג שם מקבל אותו ד'ר חמודי ביקי. בפעם הראשונה בחיי אני רואה את הרופא החייכן והמקצוען עליו שמעתי מחמאות רבות. אני מספרת לו מי ...מתאמן אתו בחדר כושר. כן. משברי מידע וסיפורים אני ניזונה כל ימי חיי כי המקצוע שלי מחייב אותי בין היתר לדלות פרטים ונתונים ללא הרף וגם להצליב מידע (טוב. בעבר עסקתי בחדשות ובתחקירים בין היתר. ר.ק.). בינתיים הבחור הסטודנט שאתו מתאמן ד'ר חמודי ביקי, כבר סגר את החנות שניהל.
ד'ר חמודי ביקי מחייך ומאשר בפליאה כי אני צודקת. לא לפני שבדק ביסודיות את האיש ומשחרר אותו לדרכו עם עזרה , דואג שיגיע בשלום למחלקת המיון. הבחור שהגיע גם הוא מסיע את כסא הגלגלים בקצב מטורף ואני כבר חסרת נשימה ומתקשה לרוץ אחרי הפמלייה הזאת.

האיש ורעיתו חוזרים אל ד'ר אחמד נג'מי שמפגין ידע מקצועי מרשים ביותר, שואל את השאלות הנכונות ורושם לאיש את הבדיקות והצילומים שהוא צריך לעבור. אחר כך בצאתי אני נזכרת שבעצם ראיתי את ד'ר חמודי ביקי ,למשך שבריר של דקה בעבר בעת שעשיתי כתבה על מחלקת המיון כי אני עושה כל הזמן כתבות מעקב. באותם ימים צילמתי אותו ורשמתי את שמו אך לא החלפנו מילה כי הוא בדיוק יצא מהמקום...


אני מנסה לעקוב אחריהם כשהם עוזבים את המחלקה, באופן זמני, כדי להגיע למקום אחר. הבחור השני במסע הרגלי לא יודע שאני עיתונאית והוא בקצב מטורף כמעט מגיע למקום כאשר אני מרגישה שהוא מן הסתם בטוח שאני קרובת משפחה של האצנית אסתר שחמורוב אם הצלחתי בסוף להגיע אליהם...


לצורך ביצוע צילומי רנטגן מגיע הבחור הזריז ששמו תמיר. את המלווה השני בנאגלה השניה בה עקבתי, הצלחתי רק לשמוע את סדר היום המטורף שלו שכולל 11 או 12 שעות עבודה רצופות. שאלתי לשמו וכשהוא שאל 'למה?' החרשתי.

האחות במחלקת מיון, דלאל נחלה (כתבה נפרדת עליה תמצאו במדור בריאות באתר 'רינונים'. ר.ק.) עושה בדיקת א.ק.ג ובדיקות דם בהוראת ד'ר אחמד נג'מי שעוקב ללא הרף במשך כל אותה עת, אחרי חולה זה וחולים אחרים. יצאתי משם כשאני שואפת לריאותי אויר הרים צח של הכרמל. עוד דקה שם והתחושה שלי היא שהייתי מתמוטטת. אין לי מושג איך הם עומדים בלחץ המטורף ובקצב העבודה שלהם. בהחלט אפשר להבטיח שהחולים הרבים נמצאים בידיים הכי טובות שאפשר לחלום עליהם.

היה שם צוות עמוס ומותש אחרי שעות עבודה שנמשכות כמו נצח אבל אף אחד מהם לא גילה קוצר רוח כלפי החולים. אני לא צריכה לבקש שיעבירו לי מידע על כך, כי האזנתי באופן אישי ושמעתי רופאים המשיבים בסבלנות שראויה להערצה, לשאלות מספר בני משפחה. היה זה ערב ב'כרמל' וכמובן שאני מעדיפה ערב בכרמל ... העיקר הבריאות!
דקלה עטיה ממחלקת המיון בכרמל. צילום: רונית קיטאי

רופא א.א.ג. ב'כרמל' ד'ר חמודי ביקי.צילום: רונית קיטאי

דלאל נחלה. אחות במחלה לרפואה דחופה - מלר'ד. מיון ב'כרמל'. צילום רונית קיטאי

 
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור בריאות :
*   דו"ח משרד הבריאות קובע: המרכז הרפואי...
*   מחקר גרמני-ישראלי: כיצד לבלום חלבונים...
*   נשיא אל'י ערן צימרין מדווח על זינוק...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים