כמה אנשים אתם מכירים שנלחמים כדי לעבוד במחלקת המיון בבית חולים? כתבה וצילמה: רונית קיטאי

דלאל נחלה (29) עובדת במחלקת המיון ב'כרמל' בחיפה. כבוגרת בי'ס לאחיות מוסמכות שלמדה באוניברסיטה העברית בירושלים, היא הולכת בעקבות הוריה. האם אליס נחלה עובדת כאחות בביח'ל 'זיו' בצפת , ואביה עימאד נחלה עבד כאח בבית אבות בצפת.השעות המטורפות והלחץ לא מרתיעים אותה

פורסם ב: 05/04/2017 20:07

דלאל נחלה. אחות במחלה לרפואה דחופה - מלר'ד. מיון ב'כרמל'. צילום רונית קיטאי
דלאל נחלה נולדה בביח'ל 'זיו' בצפת, במקום בו עובדת אמה, אליס נחלה, אחות במקצועה. את בי'ס התיכון סיימה דלאל נחלה בכפר ראמה ונרשמה ללימודי אחות מוסמכת באוניברסיטה העברית בירושלים.

למה בחרת ללמוד דווקא שם, מרחק כה רב מהמקום בו נולדת וגדלת?

בגלל הגבלת גיל. לא הסכימו לקבל אותי ללימודי בבית ספר לאחיות. באותם ימים הייתי רק בת 19 והמקום היחידי שקיבל אותי בזרועות פתוחות היה האוניברסיטה העברית בירושלים. רק שם אף אחד לא עשה לי בעיות בגלל הגיל הצעיר שלי.

האם גם שני האחים שלך נמשכים לתחום הרפואה?

מבין שני האחים שלי רק אני נמשכתי למקצוע של הוריי. האחים שלי פנו לכיוונים אחרים. בתקופה בה למדתי התגוררתי בירושלים ובמשך שנה אחת עשיתי סטאג' כאחות ב'אסף הרופא' בצריפין.


מי מימן את לימודיך?

כדי להתפרנס במהלך לימודיי עבדתי כמוכרת בשתי חנויות אופנה ובמקביל למדתי כמובן. לקראת סיום הלימודים ולאחר שהתנסיתי במחלקת מיון, הבנתי כי זהו הכיוון שלי ושם אני רוצה לעבוד. לפני כן רציתי להיות מיילדת...

למה פנית דווקא למחלקת הרפואה הדחופה - מיון, מקום של 'סיר לחץ' ענקי?

הסיבה לכך היא כי אני אוהבת את ה'אקשן', את הלא צפוי והבלתי שגרתי . זה הכי התאים לי ואין לי שום כוונה לעבוד במקום שגרתי ומשעמם במחלקה.

לאחר סיום הלימודים ולאחר שעברתי בחינה ממשלתית ב-2012 חזרתי למשך תקופה קצרה לגור עם הוריי. רציתי לחפש עבודה ולא סתם אלא דווקא במחלקת מיון בבית חולים בחיפה, כי זו עיר שאני מאוד אוהבת.

זו הסיבה שהגשתי קורות חיים רק בבתי חולים בחיפה אך נתקלתי בקושי בגלל ההתעקשות שלי לעבוד אך ורק במחלקת במיון ולא באף מחלקה אחרת. היה לי מזל גדול שהצליח לי אך זה לקח שלושה חודשים עד שהודיעו לי סוף סוף שהתקבלתי לעבוד במחלקת מיון ב'כרמל'. זה היה אחד מהימים המאושרים בחיי.

התחלתי לעבוד ב- 1.1.2013 וגיליתי כי זה קצת שונה מבחינת תנאי עבודה שהיו לי קודם לכן בביח'ל 'אסף הרופא' וגם מבחינת האוכלסיה. צריך להתמודד עם הלחץ כאחות כי אני כבר לא סטודנטית ,אבל התרגלתי וגם למדתי להתמודד עם הלחץ ואני עושה לעצמי סדרי עדיפוית לפי דחיפות רפואית ועל פי טובת החולה. חשוב לי להיות מקצועית ביותר ולכן עברתי גם קורס רפואה דחופה ברמב'ם.

אגב, אף יום לא דומה לזה שלאחריו וכל יום הוא עמוס ,לחוץ וקשה ,אבל האהבה שלי לתחום בו אני עוסקת כאחות במחלקת רפואה דחופה, מקלה עליי את התמודדות, כי אני עושה משהו שאני אוהבת. יש ימים שאני מרגישה שעולים בי ספקות אבל זה נעלם מהר מאוד כשאני מנסה לדמיין את עצמי במקום אחר ולמצוא תחליף , כי אז אני מבינה שזה המקום שלי.

כל יום בעבודה הוא הישרדות מבחינתי .זה לשמור על האנשים במעמד חלש שצריכים אותי ,להתמודד עם מערכת קשה ולדאוג קצת בסוף לעצמי בשביל להמשיך לעשות את זה'.

דלאל נחלה שעברה להתגורר בחיפה ,זוכה להערכה רבה מצד הרופאים העובדים אתה וכן מצד הצוות וזה בהחלט לא עניין של מה בכך. אפשר בהחלט להסיר את הכובע בפניה. אנחנו כידוע 'עם סגולה' וזהו גם צבע המדים שהיא לובשת...
דלאל נחלה. אחות במחלה לרפואה דחופה - מלר'ד. מיון ב'כרמל'. צילום: רונית קיטאי

 
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור בריאות :
*   15 רופאים ופאראמדיקים מרחבי העולם...
*   רונן נודלמן מנהל 'כללית' בחיפה והגליל...
*   נשים נמצאות בסכנה מוגברת לתמותה כתוצאה...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים